הטרדה מינית

הטרדה מינית

אל תהיי מוטרדת!!!
על החוק למניעת הטרדה מינית

כללי | ההטרדה המינית בישראל | החוק למניעת הטרדה מינית | הרקע המשפטי | החוק החדש | מטרת החוק | מיהו המטריד ומיהו המוטרד |
מהי הטרדה מינית | מהי הטרדה מינית על פי החוק | דוגמאות של התנהגויות היכולות להיחשב כהטרדה מינית | איך תגיבי? | כיצד מביעים אי הסכמה | התייחסות החוק להתנכלות | התיישנות | תיעוד ההטרדה ותגובתך | חובת המעביד/מוסד | עזרי למנוע הטרדה מינית | פרטים

כללי

לאחרונה עלה נושא ההטרדה מינית על סדר היום , לצערנו על רקע פרשת יצחק מרדכי. פרשה זו מהווה כפי הנראה נקודת תפנית בהתייחסות לתופעה בציבוריות הישראלית. החוק נכנס לתוקפו עוד בספטמבר 1998 אולם בפועל יישומו היה מועט ובציבור הישראלי לא הייתה כלל מודעות אליו למרות שאין זה סוד כי הטרדה מינית הייתה קיימת מאז ומתמיד, ובמיוחד במקומות עבודה. ידוע כי לאורך ההיסטוריה ,נשים, בדרך כלל, סבלו רבות מהטרדה מינית בעיקר מצד מעבידיהן שהיו בעמדת כוח, אולם הן לא התלוננו וקיבלו את התופעה כחלק מהמחיר שיש לשלם על מנת לשרוד בשוק העבודה. רק עם התגברות הדרישה לשוויון בין המינים החלו הנשים להיות מודעות לזכויותיהן ובין היתר לזכותן שלא להיות מוטרדות מינית.

ההטרדה המינית בישראל

במחקרים שנערכו בישראל ובעולם נמצא כי בין שלוש למחצית הנשים העובדות הוטרדו מינית בין אם מילולית ובין אם פיזית. דרך התגובה השכיחה הינה דרישה מהמטריד לחדול. בשליש מהמקרים אין הדבר מועיל ואולם רק כ 9% מהנשים פנו לגורם חיצוני. אין ספק כי נפגעות הטרדה מינית חוששות להתלונן במשטרה הן בשל החשש לאבד את מקום עבודתן ומקור פרנסתן, הן בשל החשש כי לא יאמינו להן, והן בשל תחושת בושה והאשמה עצמית. נשים הנופלות קורבן להטרדה מינית נפגעות פגיעה נפשית קשה - נשים דיווחו על דיכאון, תחושת השפלה וירידה בערך עצמי, והן גם נפגעות בתנאי עבודתן ובאפשרות קידומן. חוסר הטיפול בתופעה של הטרדה מינית עד לשנים האחרונות מעיד על הסובלנות הסוציו-משפטית לאלימות נגד נשים.

החוק למניעת הטרדה מינית

היוזמה לחקיקת החוק למניעת הטרדה מינית הושפעה מהמאבק לשיווי מעמד האישה אשר צבר תאוצה בשנים האחרונות. החוק עצמו מכוון למניעת התופעה של הטרדה מינית, הנפוצה בארץ ובעולם בעיקר נגד נשים, ולטיפול בה. נראה שמניעת התופעה מלכתחילה היא הדרך הטובה ביותר להילחם בה. החוק החדש תורם למלחמה זו ע"י הגדרה רחבה של התופעה, הטלת עונשים מרתיעים למטרידים והטלת חובה על נקיטת אמצעי מניעה וטיפול ע"י מעבידים. הוראות החוק כשלעצמן הינן מאוזנות אולם על בתי המשפט לפרשן תוך כדי התחשבות במניעת התופעה מצד אחד, ובשמירה על חופש הביטוי ומהלך החיים הרגיל בחברה, מצד שני.

הרקע המשפטי

החוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח 1998 (להלן: החוק למניעת הטרדה מינית) נועד באופן טבעי למלא חסר בחוק בנושא שטופל עד כה בעיקר בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח- 1988 (להלן: חוק שוויון הזדמנויות בעבודה).

עד לחקיקת החוק למניעת הטרדה מינית, לא היה בישראל דין אחד שקבע איסור מפורש וכללי על הטרדה מינית בכל הקשר. סעיף 7 לאותו חוק במתכונתו הישנה (טרם תוקן), אסר על מעביד לפגוע בעובד בענייני העבודה דלעיל, מחמת סירובו של העובד להיענות להצעה או התנגדותו למעשה שהם בעלי אופי מיני. סעיף זה היווה עילה לתביעה אזרחית לפסיקת פיצויים לנפגע גם אם לא נגרם נזק של ממש, והטרדה מינית לפיו היוותה עבירה פלילית שדינה קנס. הסעיף לא אסר על ההטרדה המינית כשלעצמה אלא רק על פגיעה בעבודת העובד כתוצאה מהתנגדותו להטרדה . חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה מתייחס רק ליחסי עבודה, כך שלמעשה הגנתו מצטמצמת לעובדים בלבד. נפגעות הטרדה מינית במסגרות אחרות (כגון: צה"ל, משטרה, מוסדות להשכלה גבוהה) אינן מוגנות על ידו והן נאלצו למצוא את הגנתן במקורות משפטיים אחרים . לפני חקיקת החוק, לא הייתה הטרדה מינית כשלעצמה עבירה בת עונשין עפ"י החוק הפלילי במדינת ישראל, ומוטרדים - ובעיקר מוטרדות - נאלצו לגשת, אם בכלל, לדינים משמעתיים - או במקרה של פגיעה בתנאי עבודתם - לדיני העבודה.

החוק החדש

היוזמה לחקיקה בנושא הטרדה מינית החלה כבר בנובמבר 1996 ומאז התגלגלה הצעת החוק והבשילה. במרץ 1998 התקבל בכנסת החוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח 1998, המגדיר מהי הטרדה מינית. החוק המקיף אוסר על הטרדה מינית מכל סוג שהוא, ורואה בה עוולה נזיקית אזרחית ועבירה פלילית הנושאת עונש מאסר. החוק קובע דרכים לאכיפתו ולמניעת הטרדה מינית במקומות עבודה ע"י הטלת חובות על מעבידים (ובכלל זה צה"ל, משטרת ישראל וארגוני בטחון אחרים). החוק, אשר נכנס לתוקפו ב 20 בספטמבר, 1998 מתמודד בפעם הראשונה התמודדות ישירה עם נושא ההטרדה המינית .

מטרת החוק

החוק נועד להוקיע את ההטרדה המינית כשלעצמה בכל הקשר שהוא ולגבי כל אדם. מטרת החוק מובאת בסעיף 1 לחוק כדלקמן:

"חוק זה מטרתו לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים." הטרדה מינית הינה אפוא פגיעה בכבוד האד , בחירותו, בפרטיותו ובזכותו לשוויון. היא משפילה ומבזה את אנושיותו בשל התייחסות אל האדם כאל אובייקט מיני לשימושו של המטריד. היא פוגעת בזכותו להגדרה עצמית ופולשת לפרטיותו, והיא מפלה אותו לרעה לעומת אנשים אחרים. הטרדה מינית כלפי נשים גורמת להשפלתן ומקשה עליהן להשתלב כחברות שוות בעולם העבודה וביתר תחומי החיים ובכך היא פוגעת בשוויונן.

מיהו המטריד ומיהו המוטרד?

המטריד והמוטרד כאחד - יכולים להיות גבר או אשה
החוק נוקט בלשון "אדם".

בפגיעה גופנית - מקרית לכאורה או מכוונת - לעתים הפגיעה נושאת אופי של מגעים מקריים כביכול, או אופי של ליטוף או עיסוי שאמור להיות נעים ולעתים היא מגיעה עד כדי מעשה מגונה או אונס. בכל מקרה מדובר בכפייה של מגע מיני גופני עם המוטרדת בניגוד לרצונה.

בין הקצוות של התופעה מצויות צורות רבות של התנהגות ברמות שונות של פגיעה. ברוב המקרים של הטרדה מינית חמורה, קדמו לה תופעות של הטרדה מינית ברמות חמורות פחות.

מהי הטרדה מינית?

"הטרדה מינית" היא תרגום מילולי מאנגלית של "sexual harassment" והגדרתה במובנה הרחב הינה כל התנהגות בעלת אופי מיני של אדם אחד שיש בה כדי לפגוע באדם אחר. הפגיעה אינה חייבת להיות מתוך מניע מיני דווקא - לעתים ההטרדה המינית היא מכשיר המשמש אדם אחד כדי לפגוע באדם אחר, בשל מניע אחר, כגון, יריבות במקום העבודה. כך למשל - גברים עלולים להטריד מינית נשים העובדות בתחומים הנחשבים "גבריים" על מנת "להעמידן במקומן" כאשר מעמדן המקצועי ותפקידן מהווים איום על מעמדם של הגברים באותו מקום עבודה. הטרדה מינית יכולה להתבטא באופנים שונים - בדיבורים בלבד - לעתים הם בעלי אופי של חיזור, לעתים הם נושאים אופי של רמזים, בקשות או הצעות על רקע מיני. באופן בלתי מילולי - נעיצת מבטים באברי גוף אינטימיים של האישה, קריצה, סימון תנועה ביד וכו'. בהבטחות על רקע מיני - ניסיונות להשגת טובות הנאה מיניות באמצעות הבטחה לתמורה חומרית כלשהי (כגון: העלאת שכר לעובדת, חופשה, רכב) או עידוד מוראלי (כגון:" יהיה בסדר"). בלחץ ואיומים על רקע מיני תוך ניסיונות להשגת טובות הנאה באמצעות איומים פיזיים או נפשיים (איום בפיטורין או בשימוש באלימות).

בפגיעה גופנית - מקרית לכאורה או מכוונת - לעתים הפגיעה נושאת אופי של מגעים מקריים כביכול, או אופי של ליטוף או עיסוי שאמור להיות נעים ולעתים היא מגיעה עד כדי מעשה מגונה או אונס. בכל מקרה מדובר בכפייה של מגע מיני גופני עם המוטרדת בניגוד לרצונה.

בין הקצוות של התופעה מצויות צורות רבות של התנהגות ברמות שונות של פגיעה. ברוב המקרים של הטרדה מינית חמורה, קדמו לה תופעות של הטרדה מינית ברמות חמורות פחות.

מהי הטרדה מינית על פי החוק ?

החוק כלל הגדרה רחבה עד מאוד להטרדה מינית. על פי החוק הטרדה מינית הינה כל אחת מחמש צורות ההתנהגות האסורות כדלקמן:

  • סחיטה באיומים לביצוע מעשה בעל אופי מיני. 
  • מעשה מגונה. 
  • התייחסויות חוזרות הומופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר האדם שאליו מופנית ההתייחסות הראה למטריד שאינו מעוניין בהתייחסויות. 
  • הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעתו. 
  • התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו לרבות נטייתו המינית של אדם- במקרה זה גם תקרית חד פעמית תהווה הטרדה מינית.

הגדרת החוק היא רחבה מאוד. בלשון ממצה ניתן לומר כי הטרדה מינית הינה כל התנהגות בעלת אופי מיני של אדם אחד כלפי אדם אחר אשר יש בה כדי לפגוע באחר.

דוגמאות של התנהגויות היכולות להיחשב כהטרדה מינית:

בדיחות גסות, הצגת תמונות פורנוגרפיות, אמירות דו משמעותיות בעלות אופי מיני, לחץ לבילוי משותף , מגעים פיזיים בעלי אופי מיני , שאלות על הרגלים מיניים וכו'

איך תגיבי? מתי לא קיים הצורך להראות כי אינך מעונינת?

בהתנהגות העולה בקנה אחד עם עבירת סחיטה או עם עבירת מעשה מגונה, אינך צריכה להראות כי את לא מעונינת. כך גם בהתייחסות מבזה ומשפילה כלפיך - זהו מצב המובן מאליו כהתנהגות שלילית שאינה רצויה ולכן אינך צריכה להראות כי אינך מעונינת. זאת ועוד, החוק גם לקח בחשבון מצבים שבהם המטריד מנצל את מעמדו והמוטרדת, בגלל עמדת נחיתות, נמנעת מלהביע התנגדותה להצעות או להתנהגות המטריד. במקרים המפורטים להלן אין צורך להראות אי הסכמה: ניצול של יחסי מרות בעבודה או בשירות כוחות הביטחון. ניצול של יחסי מרות ,תלות, חינוך או טיפול בקטינה או בחסרת ישע . ניצול תלות של המטופלת במטפל במסגרת טיפול נפשי או רפואי. כאשר המטריד מנצל את עמדת כוחו ואת אי השוויון הטבעי הטמון במערכות יחסים מסוג זה להנאתו האישית, התנהגותו תיחשב הטרדה מינית אף אם המוטרד לא הראה כי אינו מעוניין בהצעות או ההתייחסויות האמורות. תנאי זה מגן על אלה המצויים ב"עמדת מיקוח" חלשה ואשר בשל כך פעמים רבות נמנעים מלהפגין את התנגדותם להצעות או למעשי המטריד, על מנת להימנע מפגיעה על ידיו כתוצאה מההתנגדות.

כיצד מביעים אי הסכמה?

במקרים שהתנהגות המטריד היא לכאורה חיובית ועשויה להיראות כחיזור בעל אופי מיני, תגובת המוטרד תהא קריטית לקביעה האם ההתנהגות הינה הטרדה מינית אם לאו.

אי הסכמה מביעים בין במילים ובין בהתנהגות בדרך שאינה משתמעת לשני פנים. זכרי - עלייך להיות ברורה וחד משמעית!! הבהירי למטריד כי אינך מסכימה להתנהגותו יש להדגיש- בחוק אין דרישה כי יהא זה ברור שהמטריד אכן הבין שאינך מסכימה, כי ייתכן שמדובר באדם אטום. החשוב הוא כי הדרך בה ניסית להבהיר זאת היא דרך שאדם רגיל היה אכן מבין כי התנהגותו אינה רצויה.

סיטואציות של הטרדה מינית ומקום ההטרדה על פי החוק
הסיטואציה השכיחה ביותר להטרדה מינית מתרחשת ביחסי עובד-מעביד, אולם קיימות סיטואציות אחרות של הטרדה מינית והחוק מתייחס אף אליהן:
סיטואציה של מטפל-מטופל ( רופא פסיכולוג וכד')
סיטואציה של מפקד-פקוד ( צהל , בתי סוהר וכד')
סיטואציה של מחנך-תלמיד ( תיכון , אוניברסיטה וכד').

על פי החוק, הטרדה מינית יכולה להתרחש בכל מקום לרבות מקום עבודה, צה"ל , שירות בתי הסוהר, מוסדות חינוך, מרפאות ובתי חולים.

ההתמקדות בהטרדה מינית במקומות עבודה גורמת לזיהוי מושג ההטרדה המינית עם עולם העבודה, ואולם יש לזכור כי הטרדה מינית יכולה להתרחש בכל מקום בו אנשים באים במגע אלו עם אלו - בבית, בקולנוע, באוטובוס ובמוסדות חינוך .

התייחסות החוק להתנכלות

מהי התנכלות?
התנכלות הינה פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה המינית או בתלונה או בתביעה שהוגשה על הטרדה מינית, שמטרתה לפגוע במוטרדת, כיוון שסירבה או התנגדה להתנהגות המטרידה או כי התלוננה על המטריד, או כי הגישה תביעה, או מכל סיבה אחרת הקשורה בהטרדה המינית. דוגמאות להתנכלות : הרעה בתנאי העסקה, הרעה בטיפול הרפואי, חוסר התייחסות, פיטורים וכו'.

מיהו המתנכל?
יש להדגיש - המתנכל אינו דווקא המטריד. כך למשל יכול להיווצר מצב שהוטרדת במקום העבודה על ידי עובד מסוים ולאחר שהתלוננת עליו בפני מעסיקך, דווקא המעסיק או עובדים אחרים הם אלה המתנכלים לך .

הטרדה מינית והתנכלות - עוולה אזרחית ועבירה פלילית
החוק מגדיר מהי הטרדה מינית על פניה השונות , בצורה רחבה , וקובע כי הטרדה מינית תהווה הן עוולה אזרחית, שהסעד בצידה הינו פיצוי כספי - עד 50,000 ש"ח בלי כל צורך להוכיח נזק. בשונה מתביעה נזיקית רגילה שבה הנפגע צריך להוכיח את נזקו ( הממוני , הגופני או הנפשי), הרי שבתביעה בעילה של הטרדה מינית עצם המעשה טומן בחובו נזק. ניתן גם לתבוע סעדים אחרים זמניים וקבועים, והן עבירה פלילית שעונשה עד שנתיים מאסר (ואף יותר אם המדובר בעבירה על חוק העונשין). זאת ועוד, החוק אף אוסר "התנכלות" כלפי המוטרדת. העונש בגין עבירה זו הינו עד שלוש שנות מאסר. כמו כן התנכלות תהווה עוולה אזרחית ואף בגינה ניתן לפסוק פיצוי עד סך 50,000 ש"ח. במידה והמטריד אף מתנכל עונשו יהא עד ארבע שנות מאסר.

התיישנות

תקופת ההתיישנות לתביעה אזרחית בעילות של הטרדה מינית, התנכלות או חובת מעביד היא שלוש שנים מיום היווצרות העילה, כלומר נפגע יוכל להגיש תביעתו עד שלוש שנים מהמועד האחרון בו הוטרד.

תיעוד ההטרדה ותגובתך

רצוי כי אי הסכמתך תהא מתועדת. להלן מספר דרכים לתיעוד ההטרדה ותגובתך: כתבי למטריד מכתב ושמרי עותק ממנו. במכתב תארי בפירוט ובדיוק את ההטרדה, מתי והיכן התרחשה וכיצד היא פוגעת בך והבהירי כי את מתנגדת להתנהגות זו ודורשת כי היא לא תישנה. פני למטריד בנוכחות עדים והבהירי כי התנהגותו אינה מקובלת עלייך. נהלי תרשומת מדויקת של ההתנהגות המטרידה, מתי התרחשה וכיצד הגבת. במידה וההטרדה מתבצעת במקום עבודה/ בשירות כוחות הביטחון/ במוסד לימודי, ספרי לחברות לעבודה או ללימודים על ההטרדה. ייתכן כי ישנן מוטרדות נוספות. במידה ו ההטרדה הינה מילולית ניתן להקליטה.

חובת המעביד/המוסד - אחריות מעבידים

מקום העבודה הוא בדרך-כלל המקום שבו תופעת ההטרדה המינית היא השכיחה ביותר ובעלת פוטנציאל הפגיעה הגבוה ביותר בשל הפגיעה בפרנסת המוטרד . לפיכך, החוק החדש מטיל חובה על מעבידים לנקוט אמצעים מסוימים על מנת למנוע הטרדות מיניות במסגרת יחסי עבודה. בין היתר עליהם לקבוע דרך יעילה להגשת תלונות , לטפל ביעילות במקרי הטרדה מינית או התנכלות הידועים להם, ולתקן פגיעות שנגרמו עקב הטרדה מינית או התנכלות.

חובתו של כל מעביד:
על פי החוק חייב מעסיק לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה על ידי עובדו או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל ביעילות בכל מקרה של הטרדה או התנכלות שידע עליו ולעשות כל שביכולתו כדי למנוע הישנות המעשים וכדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלוננת . כדי למלא חובה זו על מעביד לקבוע דרך יעילה להגשת התלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות ולבירורה.

חובתו של מעביד המעסיק יותר מ 25 עובדים:
מעביד המעסיק יותר מ- 25 עובדים חייב בנוסף לאמור לעיל לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי החוק בדבר הטרדה מינית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה ויפורטו בו דרכי הגשת התלונות והטיפול בהן. על המעביד לפרסם את התקנון בין עובדיו - לא פרסם המעביד תקנון יחויב בקנס . כאשר המעביד מעסיק יותר מ- 25 עובדים הוא חייב בנוסף לקבוע ולפרסם בין עובדיו תקנון הכולל את הוראות החוק בנושא הטרדה מינית והתנכלות, דרכי הגשת התלונות בגינן והטיפול בהן.

אי קיום חובות המעביד
מעביד שלא מילא חובות אלו יהא אחראי לעוולה אזרחית שעשה עובדו או ממונה מטעמו במסגרת יחסי עבודה. מעביד שלא פרסם תקנון עפ"י חובתו יוטל עליו קנס נמשך. יש להדגיש - החוק על חובותיו חל גם על מי שמעסיק אדם באמצעות קבלן כוח אדם. כמו כן החוק חל על המדינה ובכלל זה צה"ל, משטרת ישראל ושרות בתי הסוהר. החוק מקנה סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה לדון בהטרדות מיניות , התנכלויות ואחריות מעבידים שהן עוולות אזרחיות כאשר הן התבצעו במסגרת יחסי העבודה. חובות אלו חלות גם על מוסדות המקנים השכלה עיונית או מקצועית לבוגרים . המוסד נחשב למעסיק, המורה או המרצה כעובד או כממונה מטעם המעביד והתלמיד או הסטודנט כעובד.

עזרי למנוע הטרדה מינית

מטרת החוק הינה בין השאר מניעתית. מניעה היא הדרך הטובה ביותר למנוע הטרדה מינית, במיוחד במקומות עבודה ובמוסדות חינוך. על מעבידים לעשות את כל הצעדים ההכרחיים הנדרשים למניעת הטרדה מינית ולהבהיר בצורה חד משמעית לעובדיהם כי הטרדה מינית לא תתקבל בברכה. במידה והוראות החוק תיושמנה הלכה למעשה במקומות עבודה ובמוסדות לימוד אין ספק כי תימנענה בכך הטרדות מיניות רבות . על כן, עלייך לפקוח עיין ולוודא כי במקום עבודתך/ מקום לימודייך אכן מיישמים את הוראות החוק. אם אין הדבר כך אנא פני למעביד/ למנהל המוסד והסבי את תשומת ליבו להוראות החוק ולחשיבות הנושא. אם אינך זוכה לשיתוף פעולה או אם את חוששת לעשות כן אנא פני למחלקה למעמד האישה בויצו, טלפונית או בכתב ואנו נדאג לטיפול בנושא.

לפרטים

האגף לקידום מעמד האישה, ויצו ישראל
שדרות דוד המלך 38, ת.ד. 33159, תל אביב 64237
קו המידע הארצי של ויצו לזכויות נשים בעבודה:
טל' 6923825 - 03
פקס 6923934 - 03