נשים פורצות דרך במליאת ויצו ישראל

פרופ' ורדה רוטר, הרקדנית המחוננת רינה שיינפלד, אשת העסקים והארכיטקטית אורנה אנג'ל, שחר דאוד, מנהלת המקלט היחיד לנשים מוכות במגזר הערבי ואל"מ במיל עינת גולדשטיין- היו בין הנשים פורצות הדרך שהתארחו במליאת ויצו האחרונה, שהתקיימה בהרצליה בחודש מאי

21/6/2009

מליאה ויצו ישראל 2009

מליאת ויצו ישראל, התקיימה הפעם על המדשאה שבחצר סניף ויצו הרצליה פיתוח באווירה שמחה ולבבית. יו"ר ויצו ישראל, יוכי פלר פתחה בדברי ברכה ותודה ליו"ר הסניף המארח, הגב' עדה רונן ולצוות המסור, וכן לחברות הנהלות הסניפים שנקבצו מרחבי הארץ. פלר ציינה שלמרות הצמצום בתרומות בשל המצב הכלכלי, הסניפים עבדו במסירות ובנחישות ובחלקם אף הוגדלו התרומות. היא דיווחה על האירועים המרכזיים של השנה החולפת ופירטה את פעילות אגפי ויצו ישראל השונים. פלר הוסיפה וציינה את הצטרפותן של 1,840 חברות חדשות לסניפים ברחבי הארץ והמליצה לחברות לרכוש כרטיס חברת זהב בויצו שהינו כרטיס חברה לכל החיים.

יו"ר הנהלת ויצו העולמית, הגב' טובה בן-דב, קידמה בברכה את החברות וסיפרה איך בהיותה בת 27 גויסה כחברה בסניף הרצליה פיתוח, כאשר נתבקשה לאפות עוגת שוקולד לישיבה. לאחר שגויסה, נשאבה לעבודה בהתנדבות מלאה והתקדמה במשך  השנים מתפקיד לתפקיד, עד לתפקידה כיום. היא הכריזה שהחברות הפעילות של ויצו ישראל הן עמוד השדרה של ויצו העולמית ושעבודת הקודש ההתנדבותית שלהן לא תסולא בפז. טובה הבטיחה שההנהלה העולמית תתמוך ותעזור למתנדבות ויצו ישראל לעמוד במשימותיהן וכי מדינת ישראל הייתה נראית אחרת לולא עבודתן המסורה.

במסגרת המליאה התקיים פאנל מרתק בהשתתפות נשים פורצות דרך בתחומים שונים:
 
פרופ' ורדה רוטר, ראש היחידה לביולוגיה מולקולרית במכון ויצמן שהחמיאה לויצו על הסיסמה  "נשים למען אנשים". לדעתה, הנשים נלחמות במהלך חייהן למען השגת דרך בחיים- לעצמן, לילדיהן ולתא המשפחתי. רוטר, בוגרת ביה"ס לחינוך גבוה במכון ויצמן, למדה לתואר שני ושלישי באוניברסיטות יוקרתיות בארה"ב ועוסקת כיום בחקר הסרטן. היא חונכה על המדע הישראלי והכלל עולמי. רוטר: "הקשר של המדע לעולם הוא חשוב ביותר ואין לו גבולות. בישראל יש תשתית נכונה ותומכת לנשים לפתח קריירה שאינה נופלת מזו של הגברים."  רוטר עוסקת במחקר הגנים המגינים מפני התפתחות גידולים ובאנגלית;tumor protectors ואיך לשקמם כשהם נהרסים מסיבה כלשהי. רוטר היא אם לשלושה וסבתא ל-7 נכדים.

הרקדנית המחוננת רינה שיינפלד, ממייסדות להקת בת שבע, כוריאוגרפית, מנהלת להקת מחול ומורה, שסיפרה כי בעבר לא הייתה דריסת רגל לנשים בתפקידי כוריאוגרפיה וניהול להקות מחול. בבלט הקלאסי שימשו הנשים קישוט. שתי נשים רקדניות, איזידורה דנקן ומרתה גרהם פרצו מכבלי הבלט הקלאסי ויצרו שפת מחול משלהן, את הבלט המודרני. שיינפלד החלה ללמוד ריקוד קלאסי בגיל 12 בסטודיו של מיה ארבטובה, אולם בעקבות  הופעה של מרתה גרהם בישראל, חוותה מעין הלם תרבותי ועברה למחול מודרני. מהאקדמיה למחול בירושלים נסעה לניו יורק והמשיכה בג'וליארד וזאת על מנת להביא את כל הטכניקות והחידושים לארץ. כאן יסדה את להקת בת שבע מטעמה של הברונית בת שבע דה-רוטשילד וניהלה אותה במשך 17 שנה. לאחר מכן הקימה להקה משלה, פיתחה שפת מחול משלה, משולבת בחפצים כגון גומי ובדים. שיינפלד בראה 70 יצירות מחול שונות, הופיעה עם להקתה ברחבי העולם. שיינפלד היא אם וסבתא לנכדים.

אורנה אנג'ל ,אשת עסקים וארכיטקטית שציינה את התרומה החשובה והמשמעותית של ויצו לחברה בישראל בכך שהיא משחררת את האישה להתקדם ולתרום. אנג'ל למדה בבצלאל עיצוב הסביבה ובטכניון ארכיטקטורה ועבדה במשך שנים בוועדה המחוזית לבנייה בעיריית ירושלים. רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל גרם לה להירתם לפעילות התנדבותית במחנה של אהוד ברק בפריימריס לראשות מפלגת העבודה ואחר כך בהתמודדותו לראשות הממשלה. כמו כן שירתה כצירה בשגרירות צרפת במשך 12 שנים ובשנת 200 פנה אליה ראש עיריית תל אביב רון חולדאי ובחר בה לנהל את פיתוח מתחם נמל תל אביב. היא תכננה בנמל אזורי מסחר ובילוי תוך קבלת הסכמה מועדי הסוחרים והשכנים. היא מעלה על נס את הצורך בהתחשבות בסביבה ובחברה למען הדורות הבאים. אנג'ל נשואה ואם לחמישה ילדים.

שחר דאוד, לוחמת ומנהיגה שסיפורה האישי שזור במאבקים בדיכוי האישה הערבית בארץ. דאוד, מנהלת המקלט היחיד לנשים מוכות במגזר הערבי, הופיעה בפני החברות בויצו רמת גן בסיפורה האישי על עמידה מול אביה, שדרש שתלמד עריכת דין , בעוד היא התעקשה ללמוד עבודה סוציאלית. היא נאבקת במסרים של החברה בה היא חיה, ששמה לה גבולות, והייתה פורצת דרך בתחומים רבים. היא הייתה האישה הראשונה בכפר ששיחקה על במה בהצגה, הראשונה שנסעה לחו"ל, הראשונה שנישאה באולם בו ישבו גברים ונשים יחד, הראשונה שלנה מחוץ לבית בעת לימודיה בבי"ס לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית, הראשונה שמנהלת מקלט ועוזרת לנשים להתמודד עם תהליך גירושין. כל זאת בתוך חברה שמפלה נשים לרעה. זהו מאבק והתמודדות יומיומית שמגובה באמונתה ביכולות ובכישורים של האישה, שאינם נופלים מזה של הגבר. היא נשואה לרופא התומך בעמדותיה ופעולותיה ואם לילדים.

מליאה ויצו ישראל 2009

אל"מ במיל עינת גולדשטיין, שירתה בצה"ל 29 שנים ולפני כ-4 חודשים השתחררה מהשירות. במהלך שנים אלה חלה פריצת דרך משמעותית בתפקידים בהם כיהנה ואשר לפניה שירתו בהם רק מפקדים  גברים. הקורסים למסלולי הפיקוד – מ"כים, מ"פים היו נפרדים לבנים ובנות. בהיותה סא"ל ביקשה להיות מועמדת לתפקיד מג"ד אולם לא הצליחה. מכיוון שהרגישה ממודרת, לימדה את עצמה אסטרטגיה יישומית דרך האינטרנט ובעזרת ספרים ולמדה מדעי המדינה. בין תפקידיה הייתה מפקדת בה"ד 12, הייתה מדריכה במכללה לביטחון לאומי ושירתה כנציגת צה"ל בנאט"ו  כנספחת צבאית בבלגיה ובהולנד. לקראת עזיבתה את הצבא, עברה גולדשטיין קורס לדירקטוריות, שכלל סדנאות העצמה בויצו רמת גן. היא ציינה שנשים צריכות לעבוד קשה פי כמה מהגברים על מנת להוכיח את יכולותיהן. גם גולשטיין נשואה ואם לילדים שהצטרפו אליה בשליחותה בנכר.

נשיאת הכבוד של ויצו העולמית, רעיה יגלום, הודתה ליוכי פלר על הרמה התרבותית הגבוהה של הנושאים שנבחרו כתכני המליאה וסיפרה שהגיעה לגיל תשעים בזכות פעילותה ההתנדבותית רבת השנים בויצו. היא הכריזה שהתמלוגים שיתקבלו ממכירת ספרה שתורגם לעברית יימסרו לקרן החברה.

בחלק האמנותי הופיעה הסטנדאפיסטית אלינור שהצחיקה את הקהל באומרה שהחיידק הויצואי מדבק כמו הרפס לכל החיים ושהשכר הוא הסיפוק שמקבלים מההתנדבות והנתינה. החברות התחלקו לקבוצות במסגרתן למדו את קורותיהן של מנהיגות העבר של ויצו – ליידי רבקה זיו, חנה מייזל-שוחט ואסתר זמורה., כל קבוצה הציגה וסיפרה על דמות המייסדת שעליה נסב הדיון בקבוצתה. התוצאה הייתה מעשירה, מרנינה  ומשעשעת. לקינוח הופיעה הזמרת לימור פרי שסחפה את החברות לריקודים.