1990-שנות האלפיים - עידן של תמורות

תרומת ויצו לחברה הישראלית  - היסטוריה

בחמש עשרה השנים האחרונות אירעו בארץ אירועים פוליטיים, ביטחוניים, חברתיים וכלכליים רבים:
• מלחמת המפרץ הראשונה ב- 1991;
• סיום האינתיפאדה הראשונה ב-  1994;
• חתימת הסכמי אוסלו שהביאו להקמת הרשות הפלסטינית ב- 1994;
• חתימת הסכם השלום עם ירדן ב-  1994;
• התגברות הפיגועים ובכללם פיגועי התאבדות במרכזי הערים;
• רצח ראש הממשלה  יצחק רבין ז"ל ב- 1995;
• האינתיפאדה השנייה, שהחלה ב- 2000;
• התנגשויות בין המשטרה לבין האוכלוסייה הערבית ב- 2000;
• מלחמת המפרץ השנייה ב- 2003;
• התגברות המצוקה החברתית;
• התגברות תופעות של אלימות;
• יישום מדיניות כלכלית וחברתית הנובעת מתפיסה ניאו-ליברלית, שהמריצה את ההפרטה החלקית בשירותים החברתיים, 
  והעמידה את ויצו בפני מציאות שונה;
• גידול ניכר במספר העמותות, שבסוף 2002 הגיע מספרן ל- 39,000;
• המיתון כלכלי שהביא לירידה בגיוס כספים בישראל;
• העלייה מברית המועצות ומאתיופיה שחייבה הוספת שירותים חברתיים לשם סיוע בקליטת עליות אלה.

ארגונים וולונטריים, וביניהם ויצו, הושפעו מאוד מהשינויים הכלכליים והחברתיים האלה ומצאו את עצמם בתחרות גוברת והולכת על גיוס משאבים.
השינויים החברתיים, הפוליטיים, הכלכליים והערכיים שהתרחשו במדינה ב-15 השנים האחרונות השפיעו על המטרות המרכזיות של ויצו ועל דפוסי פעולתה:
• דאגה לרווחתן של אוכלוסיות חלשות (ילדים, נוער, נשים וקשישים);
• קידום מעמד האישה והדאגה להגנתה;
• קליטת עלייה;
• התאמת דפוסי הפעולה לנסיבות הכלכליות החדשות.

מטרות אלה תורגמו לתחומי פעילות שבחלקם הגדול פעלה ויצו גם בתקופות קודמות:
 סיוע בקליטת עלייה;
• 
שירותים למשפחות ולילדים בקהילה;
• 
בתי ספר וכפרי נוער;
• 
שירותים לבני נוער;
• 
שירותים לנערות;
• 
פעילות חינוכית, תרבותית וחברתית;
• 
שירותים לנשים;
• 
סיוע למשפחות שכולות;
• 
שירותים לזקנים;
• 
שירותים לאוכלוסיות המיעוטים;
• 
פעילות פוליטית- ציבורית;
• 
עידוד הפעילות ההתנדבותית;

סיוע בקליטת עלייה

בראשית שנות ה-90 היה ארגון ויצו מעורב מאוד בקליטת העלייה ההמונית שהגיעה מברית המועצות בשנים 1990-1995 ובקליטת עולי אתיופיה שהגיעו בשנת 1991 במסגרת "מבצע שלמה". עדות למחויבותה של ויצו לקליטת העולים אפשר למצוא במשפט הפתיחה של  המבוא לדוח הנהלת ויצו ישראל משנת 1992: "לאור העלייה ההמונית בה נתברכנו, אנו רואות אתגר וחובה כאחד להגביר את עבודתנו עם העולים בארבע השנים הקרובות" (הלנה גלזר, יו"ר ויצו ישראל).
כדי לענות על הצרכים הרבים שהתעוררו, המשיכה ויצו לסייע לגורמים שונים כמו משרד הקליטה, הסוכנות, משרד החינוך, הרשויות המקומיות וארגונים וולונטריים אחרים, ואף פיתחה וסיפקה שירותים שכללו כמה מרכיבים: 
• הפעלת 60 כיתות ללימוד עברית לעולים מבוגרים בסיוע משרד החינוך;
• ליווי משפחות עולים באופן פרטני ממועד הגעתם לישראל ומתן סיוע בתחומים שונים. בשנים 1990-1991 פעלו בתחום הקליטה
  2,500 מתנדבות של ויצו שהיו מעורבות בהוראת העברית, בליווי אישי של העולים ובהדרכתם בנושאים שונים. המתנדבות עברו
  הדרכה והכשרה כדי שיוכלו למלא היטב משימות אלה;
• נפתחו מועדונים ב-13 אתרי קרוואנים, שם הפעילו מתנדבות ואנשי מקצוע בשכר קורסים שכונו "מתלות לעצמאות" בנושאים
  כמו: צרכנות נכונה, תפירה, בישול, תזונה ובריאות. כמו כן, פעלו במועדונים סדנות למשפחות חד הוריות, מועדוניות ומשחקיות
  לילדי עולים;
• נפתחו סניפים של ויצו לפעילות חברתית ותרבותית של קבוצות עולים ובהם עולים מבוגרים;
• הופעלו 35  בתי תלמיד שניהלו שיעורי עזר לילדי עולים;
• הופעל פרויקט "אפשר להצליח" שתיווך בין מורים מתנדבים, אקדמאים ברובם, לילדי עולים בכיתות י' ואילך לצורך סיוע בהכנה
  לבחינות הבגרות;
• נפתחו באתרי הקרוואנים מעונות יום לילדי עולים;
• נפתחו מועדוני נוער;
• נערכו מפגשים בין  בני נוער עולים לבין בני נוער ישראלים (פרויקט "מפגשים");
• הוקמה עמותת "אדיסיה" בעפולה, שבה חברות נשים אתיופיות הרוקמות עבודות מסורתיות הנמכרות בכל הארץ. פעילות
  העמותה נועדה לסייע לנשים להתפרנס מעבודתן. 

שירותים למשפחות ולילדים בקהילה

גם בתחום זה ניכרת המשכיות לצד התחזקות של תהליך ההתמקצעות. הקשיים הכלכליים המאפיינים את תקופתנו חייבו את ויצו להתאים את עצמה למציאות החדשה ולהעדיף בלית ברירה שירותים שאינם עתירי תקציב, ואף לצמצם או לבטל כמה שירותים. ההכרח לגייס מקורות הכנסה חלופיים תוך כדי מתן סיוע לאוכלוסיות החלשות, שמצבן הורע לנוכח ההידרדרות הכלכלית, הוביל להתפתחותן של שתי מגמות עיקריות:
• ריכוז המשאבים הכלכליים והאנושיים בשירותים ייעודים לאוכלוסיות מובחנות. הדבר הוביל למעבר מפעילות כלל שכונתית
  לפעילות פונקציונלית המתמקדת בבעיות ספציפיות;
• פיתוח שירותים או מיזמים חדשים שיוכלו לשאת את עצמם, ככל האפשר, מבחינה כלכלית. 
מגמות אלה באות לידי ביטוי בשירותים שמספקת ויצו בתקופה זו:
• שירותים לילדים בקהילה: מעונות יום, צהרונים, קט-גן, שיעורי עזר, משחקיות, חגיגות בר/בת מצווה, קייטנות;
• מסגרות טיפוליות לילדים בקהילה: מועדוניות טיפוליות, קבוצות תמיכה לילדים של הורים גרושים;
• שירותים למשפחות בקהילה: מעונות יום רב תכליתיים, מרכזים לגיל הרך, מרכזי קשר הורה-ילד, טיפול במשפחות מרובות
  בעיות, מרכזים וקבוצות למשפחות חד הוריות; קייטנות לנשים (ברוכות ילדים וחד הוריות), חנויות "בגד זול"; בית הויס וסיוע
  למשפחות במצוקה כלכלית שהתבטא בסבסוד עלותם של שירותים שונים, כמו מעונות יום וקייטנות, ואספקת חבילות מזון.

בתי ספר וכפרי נוער

בתי הספר של ויצו התמודדו בשנים אלה עם קשיים שנבעו בעיקר מתחרות גוברת בין בתי הספר, ומשינויים במדיניות של הסוכנות היהודית והממשלה בנוגע לבתי ספר פנימייתיים ולמימונם.
כיום, מפעילה ויצו  תשעה בתי ספר:
• 5 כפרי נוער (הכוללים פנימייה ובית ספר): ויצו נהלל, בחסות הדסה-ויצו קנדה; ויצו נחלת יהודה, בחסות ויצו שוויץ; ויצו גננות
  וטכנאות נוף פתח תקוה, בחסות ויצו שוויץ; ויצו הדסים בחסות הדסה-ויצו קנדה; ויצו ניר העמק עפולה, בחסות ויצו ארגנטינה
  וויצו ארה"ב.
 2 בתי ספר טכנולוגיים: בי"ס ויצו על יסודי עירוני לאמנויות ולעיצוב בחיפה, בחסות ויצו בלגיה,  ויצו לוכסמבורג וויצו אורוגואי;
  בי"ס ויצו תיכון עירוני רחובות, בחסות ויצו ברזיל וויצו צרפת.
• 2 בתי ספר מיוחדים: בי"ס תיכון מקצועי ויצו בית הכרם ירושלים, בחסות ויצו בריטניה; בי"ס פנימייתי ויצו אחוזת ילדים ונוער
  חיפה, בחסות ויצו אוסטרליה.

שינויים בדפוס החינוך הפנימייתי

 שלושה תהליכים מרכזיים השפיעו על בתי הספר הפנימייתיים:
• צמצום משמעותי במספרם של בני נוער עולים המופנים לפנימיות;
• צמצום במספר בני הנוער המופנים לפנימיות על ידי משרד הרווחה;
• שינוי במאפיינים של בני הנוער המגיעים לפנימיות.

תהליכים אלה הובילו לפיתוח דפוסים פנימייתיים חדשים, הנמצאים עדיין בשלבים ראשונים של יישום -  פנימיית יום ומשפחתונים.
• פנימיית יום: זוהי מסגרת יומית שמגיעים אליה בני נוער ממשפחות מצוקה, המתגוררות בקהילה שבה היא ממוקמת. הם
  מקבלים בה אותם שירותים הניתנים בפנימייה רגילה, אך חוזרים לבתיהם מדי ערב. כמו כן, פותחו תוכניות לשילוב הורי
  התלמידים בפעילות משותפת להורים ולתלמידים, במטרה לשפר את הקשר ביניהם. פנימיות אלה פועלות כיום בכמה יישובים
  באמצעות ארגונים שונים, אחת מהן בבית הספר לגננות וטכנאות נוף של ויצו שבפתח תקוה.
• משפחתונים: ויצו מפעילה משפחתונים כבר משנת 1981 בפרויקט "נוה ויצו" בהרצליה. משפחתונים אלה ממוקמים בקהילה
  והילדים מתגוררים בהם עד גיל 18. השינוי בתקופה הנוכחית מתייחס להרחבתה של תוכנית זו, באמצעות פתיחת משפחתונים
  גם בתוך הפנימיות של ויצו. במשפחתון חיה קבוצה קטנה רב גילית (מגיל 9 עד 18)  עם  מדריך ומדריכה. מטרת המשפחתון
  היא לסייע להשתלבות חברתית טובה יותר של הילדים במסגרת הפנימייה. משפחתונים כאלה פועלים כיום בויצו "הדסים"
  ובויצו "אחוזת ילדים" בחיפה, ויש כוונה להפעילם גם בכפרי נוער אחרים של ויצו.

פיתוח ויישום של תוכניות חינוכיות חדשניות

אחד המאפיינים של בתי הספר של ויצו בכל התקופות הוא היכולת להתאים את המגמות ואת שיטות הלימוד לצרכים המשתנים של התלמידים. מאפיין זה בא לידי ביטוי גם בתקופה המדוברת. הצורך לספק מענה הולם לאוכלוסיות שונות, הניע את המערכת לאמץ שיטות לימוד חדשניות כמו:
 למידה ב"אשכולות": למידה יחידנית או קבוצתית באמצעות חקר נושא דרך מגוון של מקורות מידע והתנסות;
מרכזי לימוד ייחודיים: מרכז לימוד מדעי שבו משולבות מעבדות וכיתות לימוד ממוחשבות או מרכז ללקויי למידה המיישם
  תוכניות שילוב יצירתיות;
• תוכניות מניעה מגוונות: התמודדות עם אלימות של בני נוער, מניעת שימוש בסמים וחינוך לזוגיות שוויונית;
• מגמות חדשניות:  בויצו "ניר העמק" פותחה תוכנית להעשרה במדעים בשיתוף עם מכון ויצמן והטכניון, וחממה לימודית שבה
  נערכים מחקרים בשיתוף עם חוקרים מנוה יער; בבית הספר בנהלל נפתחו מגמות לבגרות באילוף כלבים, צילום ומגמת DJ
  (תקליטנות); בבית הספר לאמנויות בחיפה נפתחו מגמות מדעים ואמנויות; ובבית הספר בנחלת יהודה נפתחה מגמה
  זאוטכנולוגית בשיתוף עם אוניברסיטת ת"א;
• תוכניות ניסיוניות: המוניטין של בתי הספר של ויצו, שנרכש לאורך השנים, סייע להם להיכלל בתוכניות ניסיוניות רבות שמקדם
  משרד החינוך, כמו: "פרויקט 22" שבמסגרתו מכשירים תלמידים ללמוד באורח עצמאי; תוכנית "הזדמנות שנייה" המאפשרת
  לבוגרי י"ב לשפר את ציוני הבגרות ולהתגייס לאחר מכן, ותוכניות נוספות שנועדו לסייע לתלמידים מקבוצות אוכלוסייה חלשות.

לשם קידום ויישום יעיל של השינויים, עברו כל העובדים בבתי הספר (כולל עובדי המטבח והמשק) השתלמויות שהכינו אותם להתמודדות טובה יותר עם משימותיהם.

פיתוח הקשר עם הקהילה הסובבת

אחת הדרכים שאימצו בתי הספר של ויצו לשם קידום השתלבותם בסביבה שבה הם ממוקמים, היא פיתוח קשרים הדוקים עם הקהילות המקומיות. הידוק הקשרים בא לידי ביטוי בכמה צורות:
• עידוד התנדבות של תלמידים בשירותים קהילתיים כמו מגן דוד אדום או בתי אבות;
• תערוכות פתוחות לקהילה הרחבה, שבהן מציגים התלמידים את יצירותיהם;
• הסתייעות במעסיקים  הפועלים בשכנות לבתי הספר, כמקומות הכשרה לתלמידים;
• הקמת בית ספר קהילתי: בית הספר "ניר העמק" בעפולה הפך לבית ספר קהילתי הפתוח בשעות אחר הצהריים לפעילות
  משותפת להורים, לתלמידים ולקהל הרחב. בכך הודק הקשר שלו עם הקהילה.

אקדמיזציה של מכללת נרי בלומפילד

התפתחות רבת משמעות במערכת החינוך של ויצו הייתה קבלת האישור מהמועצה להשכלה גבוהה, שאפשר למכללת "נרי בלומפילד" להעניק תארים ראשונים במקצועות: עיצוב גרפי, עיצוב אופנה, צילום, מינהל וארכיטקטורה. המכללה, שהפכה לעמותה עצמאית בשנת 2003 ושמה כעת האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה ע"ש נרי בלומפילד, מוכרת כיום כמוסד רב מוניטין בתחומי התמחותה.
המאפיינים המרכזיים של בתי הספר של ויצו בתקופה זו הם:
• גמישות המתבטאת ביכולת להתאים את  דפוסי פעולתם לנסיבות משתנות;
• חדשנות בשיטות הלמידה (לימוד באשכולות, מרכזי למידה), בהטמעת מודלים חדשים של פעילות חינוכית (משפחתונים,
  פנימיות יום) ובפיתוח מסלולי לימוד נוספים (לימודי DJ , אילוף כלבים);
• הקפדה על איכות השירותים;
• מחויבות לקידום אוכלוסיות במצוקה;
• מעורבות של מתנדבים בתוכניות שונות.

שירותים לבני נוער

הפעילות בתחום הזה מתרכזת בעיקר בפריפריה, באזורים שבהם פותחו מודלים ייחודיים כמו:
• מרכזים קהילתיים;
• פעילות אמנותית;
• תוכניות לעידוד התנדבות ולמניעת אלימות;
• תוכניות לפיתוח יזמות עסקית בקרב בני נוער.

מרכזים קהילתיים

אוכלוסיית היעד של המרכזים הקהילתיים היא כלל הקהילה. בשנים האחרונות פועלת ויצו כדי להקים במרכזים אלה הנהלות ציבוריות שבהן שותפים גם התושבים ונציגי הרשות המקומית. המרכזים  שבהם מעורבת ויצו  הם:
• מרכז תקשורת במרכז כגן בירושלים, בחסות ויצו אנגליה: בשנת 1967 הוקם מרכז זה בשכונת קטמון ובשנת 1994 החל
  לפעול בו מרכז תקשורת המציע לבני נוער חוגים בתחומים כמו: צילום, עיתונאות, רדיו, טלוויזיה קהילתית ותקשוב. המרכז תורם
  באופן משמעותי לשיפור הדימוי העצמי של בני הנוער בשכונה;
• קריית נוער בקרית שמונה, בחסות ויצו גרמניה:  הקריה הוקמה ב- 1995 ומציעה מגוון שירותים ותוכניות לבני נוער בסיכון.
  בהקמת הקריה ובהפעלתה חברו כמה ארגונים: ויצו, צה"ל, אל-סם (האגודה למלחמה בסמים) והעירייה; 
• המרכז הקהילתי בעפולה, בחסות ויצו אנגליה והולנד: משנת 1983 מנוהל המרכז במישרין על ידי ויצו. המרכז מציע מגוון
  תוכניות לכלל תושבי עפולה, אך פועלת בו תוכנית מיוחדת בשיתוף עם הג'וינט (תוכנית Pact), שתכליתה לשלב את הקהילה
  האתיופית (בעיקר הורים וילדים עד גיל שש).  

פעילות אמנותית

בכמה יישובים בארץ מקדמת ויצו פעילות אמנותית לבני נוער במסגרות  קבוצתיות, כאמצעי למיצוי כשרונותיהם ולטיפוח אחריות, שיתוף פעולה וגאווה קהילתית:
• תזמורות נוער הוקמו בשני יישובים - בטבריה בחסות ויצו אנגליה ובמעלות-תרשיחא בחסות ויצו שוויץ. בטבריה מתנהלת
  הפעילות בקונסרבטוריון, שזכה ב- 2004  להכרה רשמית ממשרד החינוך בזכות הרמה הגבוהה של הלימודים המתקיימים בו. 
  בקונסרבטוריון  פועלות שלוש תזמורות שאחת מהן היא תזמורת ייצוגית.
  בתזמורת במעלות-תרשיחא  מנגנים יחדיו בני נוער יהודים וערבים;
• חבורת מחול צ'רקסית: קבוצה זו אף השתתפה והופיעה באירועים שונים כמו פסטיבל המחול בכרמיאל.

תוכניות לעידוד ההתנדבות ולמניעת אלימות

בשנים האחרונות פיתחה ויצו כמה תוכניות לעידוד ההתנדבות ולמניעת אלימות בקרב בני נוער:
• תוכנית אחים בוגרים בירושלים: במסגרת זו מקבלים בני נוער הכשרה והדרכה ומסייעים לילדים בני 6-10 הסובלים מקשיי
  למידה או בעלי צרכים מיוחדים;
• תוכנית "חיזור גורלי": הופעלה לראשונה ב-2003 ברחובות ונועדה להכשיר בני נוער כמנחים/עמיתים, הפועלים למניעת
  אלימות בתקופת החיזור בגיל הנעורים ולטיפוח זוגיות טובה ושוויונית. לצורך פיתוח התוכנית התגייסו בהתנדבות אנשי מקצוע
  מתחום החינוך והפסיכולוגיה ומתנדבות מסניף רחובות. התוכנית זכתה להצלחה רבה והכוונה היא  להעתיקה ליישובים נוספים;
• "אתגרים"- יחידת חילוץ נוער: החל משנת 2003 מופעלת התוכנית במועדון נוער ביבול (יישוב במועצה האזורית חבל עזה).
  חברי המועדון החליטו שערך ההתנדבות יהיה הערך המרכזי בפעילותם, ובחרו, בעצה אחת עם ויצו, לפתח תוכנית המכשירה
  בני נוער לסייע בחילוץ מטיילים או נפגעי תאונות דרכים ולהושיט עזרה לבתי הספר בעתות חירום. לשם כך עוברים חברי
  המועדון הכשרה הכוללת לימוד טופוגרפיה ושדאות במחנה הגדנ"ע, קורס עזרה ראשונה, קורס הצלה וחילוץ של פיקוד העורף, 
  כשרה בכיבוי אש וגלישה ממצוקים. בעודם בתקופת ההכשרה מתחילים משתתפי התוכנית לשמש ככיתת כוננות במועצה
  האזורית, ולסייע לבני נוער בבתי הספר;
 "אוהל הידברות": הוקם בעפולה בשנת 2003 ושימש אכסניה למפגשים שנועדו למנוע אלימות בין בני נוער.

תוכניות לפיתוח יזמות עסקית בקרב בני נוער

ויצו (סניף תל אביב) מעורבת בכמה מיזמים לעידוד היזמות העסקית בקרב בני נוער בסיכון. מטרת המיזמים היא לשלב את בני הנוער בייזום עסקים ובמעורבות בהם, ובכך לסייע בחילוצם ממצבי מצוקה ולשלבם במסגרות חברתיות נורמטיביות. מיזמים אלה כוללים את: קוקיות- בית המאפה, בית הדפוס, שילוט חוצות. במיזמים אלה שותפים כמה ארגונים (שטראוס, עלית, עיריית תל אביב, ציונות 2000 ואשלי"ם), ומעורבותה של ויצו מתבטאת בתכנונן ובהכוונתן במימון חלקי של התוכניות, וכן בפעילות של מתנדבות המסייעות לעובדים המקצועיים.
המאפיין המרכזי של הפעילות בתחום הנוער הוא החתירה המתמדת לשיתוף אקטיבי של בני הנוער בפעולות השונות.

שירותים לנערות

השירותים לנערות המשיכו להתפתח ולהתרחב, מרביתם בשיתוף עם משרד הרווחה וגורמים נוספים. השינוי המרכזי שחל בתקופה זו מתבטא בפיתוח תוכניות חדשות לאוכלוסיות יעד נוספות ובהן נערות על סף הידרדרות, שאינן מוכרות במחלקות לשירותים חברתיים, ונערות שנחלצו ממצבי סיכון לאחר שהשתתפו באחת מהתוכניות שבהן הייתה ויצו מעורבת.
התוכניות המתמשכות לנערות במצוקה הן:
• מועדונים חברתיים-טיפוליים;
• בתים חמים;
• קד"צ (קבוצות הכנה לגיוס לצה"ל);
• מקלט.
התוכניות החדשות שפותחו בתקופה זו הן:
• דירות מעבר;
• קבוצות מניעה לנערות ("עוצמה");
•  תוכנית ה"מנטורינג".

מועדונים חברתיים-טיפוליים

תוכנית זו משותפת לויצו ולשירות לנערה במשרד הרווחה. הקבוצות לנערות במצוקה התפתחו למועדונים חברתיים-טיפוליים, שהפעילות בהם מתבצעת בידי עובדות סוציאליות ומתנדבות. מספר המועדונים פחת מ-33 בשנת 1995 ל- 22 בשנת 2004. ויצו מעורבת עתה בהקמת מרכז יום טיפולי-שיקומי לנערות בבאר שבע.

בתים חמים

תוכנית זו משותפת לויצו ולשירות לנערה במשרד הרווחה. הנערות מגיעות לבתים בשעות אחר הצהריים ושוהות בהם עד שעות הערב. הן מקבלות ארוחה חמה, תמיכה ופעילות העשרה. מספר הבתים החמים שבהם מעורבת ויצו, במידה זו או אחרת, גדל מ-3 ב-  1995 ל-9 ב- 2004.
בשנת 1992 הוקמה בשיתוף עם משרד העבודה והרווחה מסגרת יומית שפעלה מ- 8:00 עד 19:00 לצורך טיפול אינטנסיבי בנערות שנשרו ממסגרות לימודיות ואינן עובדות. אחרי שנת פעילות אחת הגיעו השותפים למסקנה שהמסגרת אינה יעילה, כי הנערות אינן מסוגלות להתמיד במסגרת יומית, ולכן היא נסגרה.

קד"צ (תוכנית לאיתור וקידום נערות והכנתן לקראת הגיוס לצבא)

תוכנית זו שבה שותפים ויצו, השירות לנערה במשרד הרווחה וצה"ל, החלה בתקופה הקודמת והתרחבה בתקופה זו.  מספר הקבוצות גדל מ-11 ב- 1995 ל-13 ב- 2004 והשתתפו בהן כ-250 נערות. מדיניות ההפרטה החלקית, שהיא חלק ממדיניות הממשלה בתקופה זו, השפיעה גם על תוכנית הקד"צ. משרד העבודה והרווחה פרסם מכרז שאליו ניגשה גם ויצו.

דירות מעבר

תוכנית דירות המעבר שהחלה בשנות ה-90, משותפת לויצו ולשירות לנערה במשרד הרווחה. בדירות גרות נערות בנות 17- 19 הזקוקות למסגרת חוץ ביתית. הנערות יכולות לשהות בדירה במשך שנה והן מנהלות את חייהן באופן עצמאי בליווי צוות מקצועי. ב- 1995 הייתה ויצו שותפה מלאה בהפעלתן של שתי דירות מעבר ואילו ב- 2004  היא הייתה שותפה מלאה בהפעלתן של  שלוש דירות ושותפה חלקית בשתיים נוספות. בשנת 2004  שהו בדירות בין 25 ל-30 נערות.

קבוצות מניעה לנערות ( תוכנית עוצמה)

תוכנית זו שפיתחה ויצו  החלה לפעול בשנת 2000. תכליתה לאתר נערות בנות 13-15 על סף הידרדרות, שאינן מטופלות במחלקות לשירותים חברתיים. הנערות מאותרות באמצעות בתי הספר ומטופלות במסגרת קבוצתית. המטרה היא להעניק להן ביטחון עצמי ולסייע להן להשתלב בחברה ולהופכן למודל חיקוי לבנות אחרות. את הקבוצות מנחים אנשי מקצוע בשכר ומתנדבות. 

תוכנית "המנטורינג"- נערות למען נערות

תוכנית זו שהחלה לפעול ב- 2003, משותפת לויצו, משרד הרווחה, אשלי"ם ובית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת ת"א. מטרתה להכשיר נערות שהצליחו להיחלץ ממצבי מצוקה ולהפעילן כמנחות של נערות אחרות במצבי סיכון. תוכנית זו מבוססת על ההנחה שנערות שיצאו בעצמן ממצבי מצוקה, מסוגלות להבין בצורה עמוקה ובלתי אמצעית את מצבן של נערות בסיכון ויכולות לתקשר עמן ולסייע להן. תוכנית ההכשרה של הנערות אורכת חמש שעות בשבוע באוניברסיטת ת"א, וכוללת שלושה מרכיבים: חלק עיוני, חלק התנסותי וחלק יישומי. במסגרת החלק היישומי, משולבות הנערות כסייעות בתפקידים שונים בשירותים לנערות. חלקן משולבות כבנות שירות לאומי. הנערות מקבלות הדרכה צמודה מצוות התוכנית.

פעילות חינוכית, תרבותית וחברתית

מועדוני ויצו ממשיכים לשמש ציר מרכזי לפעילות התרבותית והחברתית של חברות התנועה, אם כי לצדם נמשכים חוגי הבית המיוחדים לפעילות תרבותית. השינויים המרכזיים שחלו בתקופה זו הם:
• סגירת הספרייה הנודדת ושירותי הספרייה המרכזית בשנת 1996, עקב קיצוצים בתקציב;
• סגירת מרכזי הנופש בערד ובצפת;
• שינוים בסמינרים האזוריים: הופסקו הסמינרים במרכז ולדוברות אנגלית, ונמשכים הסמינרים בצפון, בדרום, בבקעה ובמגזר
  הדרוזי;
• הפעלת קורסים לשימוש אישי מעשי או לצורך העשרה (כלכלת בית, מחשבים, תפירה, מלאכת יד, שפות);
• הגברת הפעילות במגזרים הדרוזי, הצ'רקסי והבדואי בצפון (ראה שירותים לאוכלוסיית המיעוטים);
• חיזוק הפעילות בתחום מעמד האישה;
• עריכת אירועי גיבוש.

חיזוק הפעילות בתחום מעמד האישה

בתחום זה פיתחה ויצו כמה תוכניות של העצמה אישית והכשרה למנהיגות, שנועדו לקבוצות שונות:
• קבוצות לקידום האישה: תוכנית שהחלה את דרכה בשנות ה-80 כקבוצת המשך של נשים שהשתתפו בקייטנות לאימהות
  ברוכות ילדים. מטרת התוכנית הייתה להעצים נשים אלה, וכיום היא מועברת לנשים בשכונות. את התוכנית מנחות מתנדבות של
  ויצו שעברו הכשרה מיוחדת.
• קבוצות העצמה: תוכנית זו שפותחה בשנת 1998, היא השלב השני בקבוצות לקידום האישה. תכליתה להעלות את מודעות
  הנשים לחשיבות ההתנדבות והתרומה לקהילה. הנשים המשתתפות בקורס משלמות סכום סמלי ונרשמות כחברות ויצו. את
  הקבוצות מנחים אנשי מקצוע ומלוות רכזות מתנדבות;
• קורס נשים בעידן של שינוי: תוכנית זו שהייתה משותפת לויצו ולבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, נערכה
  בין השנים 1996 ל-1999. בתוכנית השתתפו נשים מקבוצות קידום האישה שהוגדרו בעלות כושר מנהיגות;
• קורס תנופה: תוכנית זו שעוצבה בין השנים 1999 ל-2003, היא השלב השלישי והמתקדם ביותר בהעצמת הנשים. מטרת
  התוכנית היא להכשיר את הנשים לקראת מעורבות והתנדבות בתפקידים משמעותיים בסניף ובקהילה. הקורס מיועד לנשים מכל
  שכבות האוכלוסייה. המשתתפות משלמות דמי השתתפות סמליים ועליהן להירשם כחברות ויצו. הקבוצה מונחית על ידי אנשי
  מקצוע ורכזות מתנדבות; 
• פעולות נוספות: סמינרים שונים, פאנלים של נשים שהגיעו להישגים גבוהים בתחומי עיסוקן והכנת משלחות של חברות ויצו
  ישראל להשתתפות בסמינרים המשותפים לחברות ויצו בארצות שונות (סמינרי "אביב" ו"לפיד").

אירועי גיבוש

בשנתיים האחרונות קיימה ויצו שני אירועים ארציים גדולים, שנועדו לחזק את האחדות, תחושת הגאווה והגיבוש בקרב חברות התנועה בארץ.
• בשנת 2003 נערך בפארק נחשונים אירוע בהשתתפות 1,800 חברות ויצו מכל הארץ. המטרה הייתה לקרב בין החברות ולחזק
  את תחושת השייכות לתנועה.
• מליאה ראשונה של ויצו ישראל (כינוס הנהלות סניפי ויצו בישראל). המאמץ המיוחד שהושקע בקיום המליאה נבע מהתחושה
  שחברות התנועה רוצות להיפגש, להכיר אחת את רעותה ולהשפיע. המליאה התכנסה בשנת 2004 בחיפה, בהשתתפות 300
  חברות ונמשכה שלושה ימים.במהלכה דנו החברות בנושאים העומדים על סדר יומה של ויצו וקיימו סדנאות מגוונות.

שירותים לנשים

בתקופה זו המשיכו להתפתח ולהתרחב השירותים שנועדו להעניק ייעוץ, תמיכה והגנה לנשים. שירותים אלה כללו:
• לשכות משפטיות;
• מקלטים ודירות מעבר לנשים מוכות;
• קווי מידע וקו חם לנשים מוכות;
• הקמת פורומים לנשים באינטרנט;
• תוכניות למניעת אלימות נגד נשים;
• התנדבות בתחנות משטרה למען נשים מוכות;
• הקמת מרכזים למניעת אלימות במשפחה.

לשכות משפטיות

בשנת 2004 פעלו 32 לשכות משפטיות, ביניהן שתי לשכות לאוכלוסייה החרדית, בירושלים וברחובות. בלשכות ניתן טיפול רב תחומי באמצעות עורכות דין, עובדות סוציאליות, פסיכולוגיות, מגשרות ועובדות סמך מקצועיות, כולן מתנדבות. מאז שנת 2001 מעניקות הלשכות גם סיוע לנשים וגברים עובדים, המעוניינים לקבל מידע על זכויותיהם במקום העבודה. הלשכות המשפטיות נמצאות עתה בתהליך של רה-ארגון במטרה להמשיך ולשפר את תפקודן. עובדות הלשכות עוברות כל העת השתלמויות, ימי עיון וסדנות, כדי להבטיח את רמתן המקצועית הגבוהה.

מקלטים ודירות מעבר לנשים מוכות

ויצו מפעילה בשיתוף עם משרד הרווחה שני מקלטים לנשים מוכות. מקלט אחד החל לפעול בתקופה הקודמת והשני נפתח בשנת 1995. ליד המקלט הראשון ממשיכות לפעול דירות מעבר לנשים ששהו במקלט. תוכנית זו מתבצעת בשיתוף עם משרד השיכון.

קווי מידע לנשים וקו חם לנשים מוכות

בשיתוף הסטודנטים למשפטים במכללה למנהל, מופעלים משנת 2000 שלושה קווי מידע המספקים לנשים מידע בנושאים הבאים:
• זכויות  נשים בהיריון, אימהות ובני זוגן;
• זכויות של משפחות חד הוריות;
• מניעת אפליה בעבודה, שוויון הזדמנויות והטרדה מינית. 
בשנת 1987 החל לפעול הקו לנשים מוכות, ומ- 2002 הוא מתפקד בכל הארץ 24 שעות ביממה ומסייע לנשים מוכות ולילדים בסיכון. הקו פועל בתל אביב ובאילת באמצעות 80 מתנדבות, והשירות ניתן ללא תשלום. לאחרונה (ב-2005) זכתה ויצו במכרז מטעם משרד הרווחה להפעלת קו חירום ארצי בנושאים הקשורים לאלימות במשפחה והזנחה פיסית ונפשית של ילדים.

הקמת פורומים באינטרנט

אתר ויצו החל לפעול בשנת 2001 ומתנהלים בו פורומים בנושאים:
• זכויות האישה ההרה;
• אלימות במשפחה.

תוכניות למניעת אלימות נגד נשים

ויצו פיתחה תוכניות למניעת אלימות כלפי נשים, שנועדו לאוכלוסיות שונות:
• סדנה למניעת אלימות במשפחה המועברת בסניפי ויצו;
• תוכנית "פרחי נישואין" שהחלה ב- 1995 בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן. התוכנית נועדה לבני זוג העומדים להינשא או
  לנשואים טריים, ומטרתה ללמדם זוגיות המבוססת על שותפות ושוויוניות. לצורך הדרכת בני הזוג הוכשרו עובדות
  סוציאליות, יועצות חינוכיות ופסיכולוגיות.

התנדבות במשטרה למען נשים מוכות

בשיתוף עם משטרת ישראל הוכשרו בשנת 2002 מתנדבות מסניף ויצו ברמת גן, כדי שתסייענה לנשים המגיעות להתלונן במשטרה על אלימות נגדן. המתנדבות ממתינות ככונניות בבתיהן והמשטרה קוראת להן לפי הצורך, כשהמתלוננת מסכימה להתערבות חיצונית. המתנדבות משמשות כאוזן קשבת למתלוננת ומלוות אותה עד לקבלת הטיפול במסגרת המתאימה.

מרכזים למניעת אלימות במשפחה

ויצו מעורבת בהפעלתם של שלושה מרכזים למניעת אלימות במשפחה, שהוקמו בשיתוף עם משרד הרווחה. שניים מהמרכזים נפתחו בשנת 1994 והשלישי בשנת 1995. המרכזים פועלים במסגרת הקהילה, כדי למנוע ניתוק של בני המשפחה מסביבתם הטבעית. הצוות במרכזים כולל עובדים מקצועיים ומתנדבות שעוברות הכשרה מיוחדת. במסגרת המרכזים מופעלות תוכניות שונות כדי למנוע את התופעה ולטפל במקרים של אלימות. 
השירותים לנשים שמספקת  ויצו  מתאפיינים בקווים משותפים:
• דאגה לאיכות ולמקצועיות באמצעות הפעלת אנשי מקצוע והכשרות מתמשכות למתנדבות ולעובדות המקצועיות;
• חדשנות בפיתוח תוכניות כמו סדנה לפרחי נישואין;
• נגישות למגוון דרכים שבהן יכולות נשים לפנות לעזרה ולייעוץ (קווי טלפון, אינטרנט, לשכות משפטיות);
• הסתמכות רבה על מימון ממשלתי לשם פיתוח והפעלת שירותים, כמו: מקלטים, דירות מעבר, מרכזים למניעת אלימות;
•  מעורבות של מתנדבות באספקת השירותים.

סיוע למשפחות שכולות ולמשפחות שנפגעו מפעולות איבה

חלק מהפעילות למשפחות שכולות שניהלה ויצו בתקופות קודמות מוסיף להתקיים  גם בתקופה הנוכחית, כמו:
• ליווי פרטני של משפחות שכולות בידי מתנדבות. תוכנית זו מבוצעת בשיתוף עם משרד הביטחון;
• הפעלת קייטנות בחופשות הקיץ שבהן משתתפים ילדים ממשפחות שכולות, ילדי נכים, ילדי נפגעי צה"ל, ילדים ממשפחות
  חד הוריות, ילדי אלמנות שאירים וילדים שהם ומשפחותיהם נפגעו מפעולות איבה. במימון הקייטנות משתתפים משרד
  הביטחון, המוסד לביטוח לאומי והמשפחות עצמן. תרומות שאוספות חברות ויצו מסייעות לשתף בקייטנות ילדים ממשפחות
  במצוקה המתקשות לשלם את חלקן. הקייטנות נערכות בבתי הספר של ויצו.
• ימי עיון וימי כיף לאלמנות שאירים. פעילות זו מבוצעת בשיתוף המוסד לביטוח לאומי. בה בעת הופסקה הפעילות של
  המועדונים לאלמנות צה"ל, ואלמנות שאירים משתתפות כיום בפעילות של המרכזים למשפחות חד הוריות.

שירותים לזקנים

תקופה זו מאופיינת בצמצום רב בפעילות של ויצו בתחום הקשישים. הסיבה העיקרית לכך היא כניסתם של ארגונים רבים (אש"ל, החברה למתנ"סים, עמותות מקומיות וארציות, ארגונים פרטיים- עסקיים) שפיתחו שירותים קהילתיים ומוסדיים לאוכלוסיית הזקנים.
השירותים שממשיכה ויצו לספק לקשישים בתקופה זו כוללים:
• קבוצות חברתיות;
• בית ההורים.

קבוצות חברתיות
ב-33 סניפים של ויצו פועלות כ-80 קבוצות של קשישים ובהן קבוצות של עולים קשישים.  הפעילות הקבוצתית כוללת הרצאות בנושאים שונים ופעילות חברתית. הקבוצות מרוכזות על ידי מתנדבות שעברו השתלמויות. בסניפים הגדולים - בירושלים, חיפה, באר שבע ותל אביב -  מתנהלת פעילות רחבה יותר, הכוללת הפעלת מועדונים כמה פעמים בשבוע וחוגי העשרה מגוונים. בתל אביב פועל מועדון תעסוקתי המאפשר לקשישים לעסוק בעבודות קרטון.

"בית הורים ויצו"

בית ההורים הממוקם במרכז תל אביב סמוך לבית ויצו, ניצב בשנים האחרונות בפני כמה אתגרים רציניים. בעת פתיחתו בשנת 1986, הוא היה אחד מבתי ההורים המודרניים בישראל, שהציע לדייריו שירותים ברמה גבוהה ביותר ורבים ביקשו להתגורר בו. בשנים האחרונות הקימו עמותות וארגונים פרטיים-עסקיים בתי הורים חדישים ומפוארים, המציעים לדייריהם תנאי מחייה ושירותים ברמה גבוהה מאוד. התפתחות זו הגבירה את התחרות בתחום השירותים המוסדיים לזקנים, והקשתה על "בית ההורים ויצו" לגייס דיירים חדשים, למרות איכות הטיפול הגבוהה. קושי נוסף הוא הגיל המבוגר של דייריו (89 בממוצע), שהופך רבים מהם לתשושים ולסיעודיים, ומשנה בכך את צביונו.

שירותים לאוכלוסיית המיעוטים בישראל

הפעילות בתקופה זו במגזרי המיעוטים כללה:
• מועדוני נשים;
• הכשרה מקצועית לנשים;
• פיתוח מנהיגות נשים;
• סמינר לאזרחות פעילה;
• שירותים לילדים ונוער.

מועדוני נשים

מרבית הפעילות המשיכה להתרכז במועדוני הנשים, בעיקר במגזרים הדרוזי והצ'רקסי. הפעילות במגזר הבדואי בצפון התחדשה בשנת 1993 תחילה בכפר נוזיידאת בגליל התחתון ולאחר מכן היא הועתקה לכפר מנשיה זבדה. בשנים האחרונות מתנהל ביפו מועדון משותף לנשים חד הוריות יהודיות וערביות.

הכשרה מקצועית לנשים

פעילות ההכשרה המקצועית במגזרי המיעוטים המשיכה להתפתח, לעומת צמצומה במגזר היהודי. התוכניות בתחום זה כללו:
• קורסי הכשרה: בתקופה זו נערכו כמה קורסים להכשרה מקצועית, כמו קורס למזכירות ומחשבים שהשתתפו בו 40 נשים,
  וקורס להכשרת נשים להפעלת משפחתונים, שבו השתתפו 15 נשים. בשני הקורסים, שבוצעו בשיתוף עם משרד העבודה
  והרווחה, השתתפו נשים מהמגזר הבדואי;
• קורסים להעשרה אישית: עזרה ראשונה, מחשבים, עברית, אנגלית, תפירה ומלאכת יד.

פיתוח מנהיגות נשים

לצורך העלאת המודעות העצמית של הנשים וקידום כישורי המנהיגות שלהן נערכו כמה אירועים:
• שבוע האישה הדרוזית שכלל אירוע בהשתתפות כ-1,000 נשים מכל כפרי הדרוזים;
• "יום האישה הבין לאומי" בהשתתפות חברות מכל הארץ;
• הרצאות בתחום מעמד האישה: בין השנים 1991-1995 השתתפו נשים דרוזיות, צ'רקסיות ובדואיות בסדרת הרצאות
  לקידום האישה באוניברסיטת חיפה, במסגרת תוכנית שכונתה "קדימה".

סמינר לאזרחות פעילה

בתקופה זו נערכו כמה  סמינרים לאזרחות פעילה, שנועדו לנשים ממגזרי המיעוטים:
• במגזר הדרוזי נערכו סמינרים שנתיים שהוקדשו לנושאים כמו: סוגיות אקטואליות, מעמד האישה, מניעת אלימות
  במשפחה, היסטוריה ומורשת של העדה הדרוזית ונושאי דת מיוחדים לעדה;
• במגזר הבדואי נערך סמינר בנושא בריאות, שנועד לצמצם מקרים של פיגור וחולי במשפחה;
• במגזר הצ'רקסי נערך סמינר בריחנייה, וחברות מריחנייה אף משתתפות בסמינר האזורי שנערך בצפון הארץ.

שירותים לילדים ולבני נוער

השירותים לילדים ולבני נוער מתנהלים בתקופה זו במתכונת דומה לזו שהייתה בתקופה הקודמת, והם כוללים:
• הפעלת משחקיות לילדים בכמה כפרים;
• פעילות נוער כמו התזמורת המשותפת לנוער יהודי וערבי במעלות-תרשיחא.

פעילות פוליטית-ציבורית

הפעילות הפוליטית של ויצו בתקופה זו התרכזה בקידום מעמד האישה באמצעות מגוון פעולות: 
• קידום חקיקה ואכיפת חוקים;
• קידום  מעורבות נשים בפוליטיקה;
• הכשרת נשים ונערות לתפקידי מנהיגות בזירה הפוליטית;
• פעילות לצורך השפעה על עיצוב מדיניות כלפי נשים;
• פעילות הסברה.

קידום חקיקה ואכיפת חוקים קיימים

ויצו מעורבת, ביחד עם ארגוני נשים אחרים, בקידום חקיקה, בעיקר באמצעות פעילות בוועדות הכנסת, בפורומים ובקואליציות שונות. בפעילות זו מעורבות בעיקר עובדות מקצועיות ומתנדבות בתפקידים בכירים במטה הארגון.  להלן חלק מפעולותיה של ויצו בתחום:
• תמיכה בחוק משפחות חד הוריות (1991)
• תמיכה בחוק הרשות לקידום מעמד האישה (1998)
• תמיכה בחוק למניעת הטרדה מינית  (מרס 1998)
• קידום תיקון לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (2000)
• קידום תיקון לחוק העונשין- מאסר בפועל לעברייני מין ועברייני אלימות במשפחה  (2000)
• תמיכה בתיקון לחוק התקשורת – איסור פרסומים פורנוגרפיים (2002)

נוסף למעורבות הפעילה בתמיכה ובקידום חקיקה, החלה ויצו ב- 1995 לעסוק בקידום האכיפה של חוקים שונים, באמצעות פניות לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) באופן עצמאי או בשיתוף עם ארגונים אחרים. להלן פירוט של כמה מהפניות שנרשמו בין השנים 1995 ל-2003:
• פנייה לבג"צ נגד היתר נישואין שניתן לבעל שלא התגרש מבת זוגו. בעקבות הפנייה הושג הסדר בין בני הזוג והם
  התגרשו;
• עתירה נגד ראש מועצה שלא הסכים להעניק שירותים לאישה אתיופית ששהתה קודם לכן במקלט. בג"ץ חייב את המועצה
  לספק את השירותים לאישה ולילדיה, ואף חייב את המועצה ואת העומד בראשה לשאת בהוצאות המשפט;
• פנייה לבג"ץ נגד בית דין רבני שהורה להעביר ילדים מרשות אמם ששהתה במקלט, לידי אביהם, היות שבמקלט הם לא
  קיבלו חינוך חרדי. זאת למרות שהאב נהג באלימות גם כלפי ילדיו. בעקבות הפנייה הוחזרו הילדים למשמורת האם;
• תביעה נגד חברה שפיטרה עובדת בהיריון ונגד משרד הרווחה שאישר את הפיטורין בלא שערך בדיקה מעמיקה. בית
  המשפט חייב את החברה להחזיר את העובדת לעבודה ולא לפטרה במשך שנה.

קידום  מעורבות נשים בפוליטיקה

הפעילות לקידום נשים בפוליטיקה שהתפתחה מאוד בתקופה הקודמת, קיבלה דחיפה נוספת בשנת 1995 בוועידה ה-20 של ויצו ישראל, שבה הוחלט לקדם את מעורבות הנשים בפוליטיקה באופן פעיל. כדי לממש החלטה זו ננקטו הצעדים הבאים:
• הקמת ועדות מקומיות לקידום מעורבות נשים בפוליטיקה, בשיתוף נציגות של ארגוני נשים מקומיים;
• פתיחת סניפי ויצו למועמדות מכל גווני הקשת הפוליטית שהתחייבו לקדם את רווחת האישה בקהילה;
• הפעלת לחץ על המפלגות להציב נשים במקומות ריאליים ברשימות המועמדים שלהם;
• ארגון אירועים ארציים ומקומיים בהשתתפות פוליטיקאיות ממפלגות שונות;
• הכנת ערכה של חומר עזר לנשים שהתמודדו בבחירות מהמפלגות השונות;
• פנייה ישירה לקבוצות נשים שונות - אימהות חד הוריות ואימהות לילדים במעונות -  בכוונה לעודד את מעורבותן הפוליטית
  בכללותה;
• שימוש בשירותיו של משרד פרסום ויחסי ציבור לצורך הפקת עלונים, מדבקות ומודעות בעיתונים;
• הכנת קלטת וידאו בשיתוף הטלוויזיה החינוכית, שבה מופיעות נשים מצליחות בתחומים שונים ומעודדות נשים אחרות
  להשתלב במערכת הפוליטית בכללותה;
• הכנת תוכנית השתלמות והדרכה לנשים המעוניינות לקחת חלק בפעילות פוליטית.

תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות ב- 1998 הצדיקו פעילות אינטנסיבית זו. בבחירות אלה התמודדו 450 נשים שמתוכן נבחרו 250. תוצאה זו מצביעה על עלייה של 40% בייצוג נשים לעומת הבחירות שקדמו להן. באותן בחירות נבחרו שתי נשים לראשי ערים גדולות: הרצליה ונתניה.
לקראת הבחירות לכנסת ב- 1999 וב- 2001 פעלה ויצו במסגרת קואליציית ארגוני הנשים, לקידום מעורבות נשים בפוליטיקה. הקואליציה יזמה פעולות שונות:
• פרסום מודעות בעיתונות הארצית שקראו למתמודדים לראשות הממשלה לתת ייצוג הולם לנשים;
• הפעלת לחץ על כל המפלגות להציב נשים במקומות ריאליים;
• לאחר הבחירות המשיכה קואליציית ארגוני הנשים להפעיל לחצים, כדי להביא לשילובן של נשים בתפקידים בכירים.
  המאמצים נשאו פרי ובממשלתו של שרון בשנת 2001 נרשמה עלייה במספר הנשים שכיהנו בתפקידי מפתח (שרות,
  שרות ללא תיק וסגניות שר).
עידוד המעורבות של נשים בפוליטיקה מתבטא גם בשינוי התקנון של ויצו ישראל בשנת 2003. עד אז חל איסור על חברות ויצו הנושאות בתפקידים בכירים, לכהן בהנהגות או במרכזי מפלגות. בשנת 2003 בוטל האיסור על חברות במרכזי מפלגות, אך נותר על כנו האיסור לגבי חברות בהנהגות של מפלגות שונות.

הכשרת נשים ונערות למנהיגות פוליטית

אחת הדרכים שבחרה ויצו לקידום מעורבות עתידית של נשים בפוליטיקה היא בניית תוכנית חינוכית שתתרום למימוש מטרה זו. תוכנית זו יצאה לפועל בשני שלבים:
• הקמת בתי ספר למנהיגות פוליטית לנשים בוגרות;
• עריכת סדנות למנהיגות פוליטית לנערות.

בתי הספר למנהיגות פוליטית

 הוקמו ארבעה בתי ספר למנהיגות בשיתוף הסוכנות היהודית:
•  בירושלים, בשנת 1999;
•  בבאר שבע ובחיפה, בשנת 2000;
• באצבע הגליל, בשנת 2002.

סדנות למנהיגות פוליטית לנערות
ההכרה שחינוך בגיל צעיר משפיע על עיצוב עמדות, הביאה להחלטה להקים סדנות להכשרת מנהיגות צעירה (בנות כיתות י'-י"א). הסדנות מיועדות לנערות הפעילות בתנועות נוער, במועצות תלמידים ובוועדי כיתות. התוכנית החלה לפעול בשנת 2002 בארבעה יישובים, וכיום היא מתבצעת בשבעה יישובים, כמובן בסיוע של הסניפים המקומיים.

פעילות המיועדת להשפיע על עיצוב המדיניות כלפי נשים

המעורבות של ויצו במאמצים להשפיע על המדיניות כלפי נשים נמשכה גם בתקופה זו, ובאה לידי ביטוי בכמה דרכים:
• השתתפות בדיונים של ועדות הכנסת שעסקו במעמד האישה (ועדה למעמד האישה וועדות משנה שלה; ועדת העבודה,
  הרווחה והבריאות וועדת חוקה חוק ומשפט);
• השתתפות בוועדות של הרשות למעמד האישה;
• השתתפות בוועדות של המוסד לביטוח לאומי (ועדת אימהות, ועדת ילדים, ועדת תקנות);
• נציגות בארגונים מקצועיים (לשכת עורכי הדין וארגון רואי החשבון);
• השתתפות בקואליציות שונות:
    -קואליציית "עיקר" שנוסדה בשנת 1992 במטרה למצוא פתרון לנשים עגונות ומסורבות גט;
    -ועדה של ארגוני הנשים שקמה ב- 1995 כדי לדאוג להכללת טיפולים ותרופות שלהן זקוקות נשים בסל הבריאות;
    -קואליציית ארגונים למאבק בשידורים פורנוגרפיים. 
• ארגון הפגנות בשיתוף ארגוני נשים נוספים:
    -בין השנים 1991- 1995 נערכו שלוש הפגנות להעלאת המודעות הציבורית בנושא האלימות במשפחה; 
    -בין השנים 1995-  1999 נערכו שתי הפגנות מחאה נגד רצח נשים על ידי בני זוגן ולמען קידום חוק לשיפוט מהיר
     בעבירות של הטרדה מינית ואלימות במשפחה.

פעילות הסברה

בתקופה זו נמשכה פעילות ההסברה בכמה דרכים:
• הפקת חוברות מידע בתחומים שונים: ידיעון המחלקה למעמד האישה, חוברת מידע על זכויות האישה בהיריון וחוברת
  בנושא אלימות נגד נשים, "לפרוץ את מעגל האלימות". חוברות אלה הוצאו במספר מהדורות; 
• הפקת הסרט "הוא מת עליי", שנועד לסייע באיתור סימנים ראשונים לאלימות בתקופת החיזור. בסרט נעשה שימוש בצה"ל
  ובבתי ספר תיכוניים;
• הוצאת ערכת הדרכה למניעת הטרדה מינית במקומות עבודה, שפותחה לאחר קבלת החוק למניעת הטרדה מינית בשנת
  1998.

עידוד הפעילות ההתנדבותית

הפעילות ההתנדבותית של חברות ויצו בתקופות קודמות נמשכה גם בתקופה זו. המחויבות לפעילות ההתנדבותית וראייתה כמרכיב בסיסי של ויצו, באו לידי ביטוי בולט בתקנון ויצו ישראל  שתוקן  בשנת 2003:
 "הייעוד: לטפח פעילות התנדבותית בישראל למען:
    (1) קידום מעמד האישה והשגת שוויון זכויות בין המינים בחוק, בחברה, במשפחה ובכל תחומי החיים.
    (2) רווחת האישה, המשפחה והקהילה ושיפור איכות החיים במדינה". (עמ' 1)
הפעילות ההתנדבותית בתקופה זו התמקדה בשני תחומים מרכזיים:
• פיתוח ההתנדבות בתחומים פונקציונליים;
• הכשרת מתנדבות לתפקידי ניהול ומנהיגות.

פיתוח ההתנדבות בתחומים פונקציונליים

מודל ההתנדבות בתחומים פונקציונליים קיבל תאוצה לקראת סוף התקופה הקודמת והמשיך להתפתח בתקופה זו. המתנדבות השתלבו בתחומי העיסוק השונים של ויצו, כמו: הלשכות המשפטיות, מעמד האישה, קליטת עלייה, נערות במצוקה, זקנים ומשפחות שכולות. כמו כן, הן השתתפו בימי עיון ובסדנות שנועדו להקנות להן ידע ומיומנויות בתחומי עיסוקן. לאחרונה פותח  קורס תה"ל (תוכנית הכשרה למתנדבות) המיועד לרכזות של מתנדבות בתוכניות רווחה. מגמה נוספת שהתחזקה בתקופה זו, היא גיוס בעלות מקצוע כמתנדבות ובכללן עורכות דין, עובדות סוציאליות, פסיכולוגיות ומורות, וכן סטודנטים למשפטים ולעבודה סוציאלית.

הכשרת מתנדבות לתפקידי ניהול ומנהיגות

פיתוח כישורי מנהיגות אצל נשים היה מאז ומתמיד אחד "הדגלים" של ויצו, אך ב- 15 השנים האחרונות קיבל הנושא דגש מיוחד בפיתוח מגוון של אמצעי הכשרה למתנדבות. תוכנית ניהול ומנהיגות בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה, שנועדה לפעילות בתחום מעמד האישה בסניפים; סדנות לניהול צוות שנועדו ליושבות ראש החדשות של סניפי ויצו; סדנות לגיבוש צוותים בסניפים; בתי ספר וסמינרים אזוריים למנהיגות.