איך להאכיל את ילדינו- מדריך ויצו להורים

בלי אווירון ובלי שוטר: מדריך חדש של ויצו מציג להורי ישראל את העקרונות להאכלה נכונה בגיל הרך

•סקר שערכה ויצו לרגל השקת המדריך חושף את הרגלי האכילה של המשפחה הישראלית: פחות ארוחות משפחתיות והקפדה על הרגלי אכילה ויותר ג'אנקפוד
•המדריך כולל הסברים והמלצות להקניית הרגלי אכילה נכונים ונכתב על סמך הניסיון של מאות מטפלות, גננות ומנהלות התנועה לאורך שנים.
•את עקרונות המדריך מיישמת תנועת ויצו בכל המעונות לגיל הרך ברחבי הארץ.
•המדריך יעלה לאתר ויצו בימים הקרובים.


לכתבה המלאה...

לאחר עבודת מחקר ואיסוף מידע ממושכים מפרסמת תנועת ויצו מדריך חדש ומקיף על תזונה והאכלה נכונה של ילדים בגיל הרך. עקרונות המדריך ייושמו תחילה בכל רשת המעונות של ויצו ברחבי הארץ ולאחר מכן תועלה לרשת מהדורה מיוחדת המיועדת לשימוש ההורים בבית. המדריך החדש יושק במסגרת קמפיין של ויצו להגברת מעורבות ההורים באופן התזונה והתנהגויות האכילה של ילדיהם ולקידום התפתחותם הפיזית והחברתית של פעוטות וילדים. במסגרת הקמפיין ערכה ויצו סקר מיוחד בקרב הורים  לילדים בגיל הרך אשר חושף את הרגלי האכילה וההאכלה במשפחה הישראלית. הסקר, שנערך ע"י חברת "דיאלוג" בקרב מדגם מיצג של 405 הורים, חושף תמונת מצב מדאיגה אודות היחלשות מוסד ארוחת הערב המשפחתית וההקפדה אחר הקנית הרגלי אכילה נכונים ואודות השפעותיהם של העידן המודרני והרדיפה אחרי הזמן והקריירה על התא המשפחתי. בין התוצאות הבולטות של הסקר:

תדירות ארוחות הערב המשפחתיות- פחות ממחצית מההורים עורכים ארוחה משפחתית בכל יום, רבע מקיימים ארוחה משפחתית רק פעם בשבוע או בסופי שבוע ורק שליש מקיימים ארוחות משפחתיות בין 2-3 בשבוע.
הארוחות כהזדמנות לזמן איכות ולחינוך- 35% מההורים לא אוכלים עם ילדיהם ארוחות ערב, אלא במועד מאוחר יותר ו-40% מהם כמעט ולא נוהגים לשוחח עם ילדיהם או להעביר איתם חוויות במהלך הארוחות .
•למרות שכמעט מחצית מההורים מקפידים על קיום ארוחות ללא גירויים, שליש מהם דיווחו כי כמעט בכל ארוחה דולקת הטלוויזיה או נעשה שימוש במכשירים סלולאריים. נתון זה גבוה יותר בקרב משפחות בעלות הכנסה גבוהה מהממוצע: בעוד שבקרב הורים בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע ניכרת הקפדה גבוהה על קיום ארוחות ללא גירויים- 56% רק 39% מבעלי ההכנסה הגבוהה, מקפידים על כך. הבדל משמעותי יש גם בין גברים לנשים: נראה שאמהות נוטות לייצר זמן איכות בארוחות הערב ולשוחח עם ילדיהן (65% לעומת 57%).
•הסקר חושף נתונים גבוהים ביותר של הזמנת אוכל ממסעדות או אכילה בחוץ ואכילת ממתקים.  כ-30% מההורים מזמינים לילדיהם אוכל ממסעדות, כולל מסעדות "ג'אנק פוד", לפחות פעם בשבוע, כאשר בקרב בעלי הכנסה גבוהה השיעור עולה ל-40%, לעומת 16% מקרב בעלי ההכנסה הנמוכה מהממוצע. שליש מההורים הודו שילדיהם אוכלים ממתקים כל יום, 76% הודו כי ילדיהם אוכלים ממתקים מספר פעמים בשבוע.
•למעלה ממחצית מההורים- 63% - מגישים לילדיהם לאכול רק את מה שהם אוהבים ולא חושפים אותם לסוגי מזון חדשים בתקווה שיצרפו לתפריט. 
•רבע מהנשאלים הודו כי הם משתמשים על בסיס קבוע בפרסים או בסנקציות כדי לשכנע את ילדיהם לאכול, ורבע הודו כי עושים זאת לעיתים רחוקות.
•אצל 35% מהמשפחות נוצר מצב של בכי או כעס לפחות פעם בשבוע במהלך ארוחת הערב ומעניין לגלות כי אצל אבות תופעת השימוש בגישות "אם לא תאכל יבוא שוטר" בדירות כל שהיא, נפוץ יותר ( 58% לעומת 41%).

מדריך ויצו לעקרונות אכילה נכונה בגיל הרך, המתפרסם לראשונה, מגיש להורי ישראל את העקרונות להאכלה נכונה בגיל הרך ומציע טיפים להקניית הרגלי אכילה בדגש על מתן כבוד לילד, פיתוח עצמאות ובחירה נבונה והתמודדות עם קשיים שונים כגון פחד מאוכל ועידוד ילדים לצרוך סוגי מאכלים שונים כגון פירות וירקות.   תורה חדשה-ישנה זו נכתבה על סמך הידע והניסיון בחינוך ובטיפול בילדים של מאות גננות, מטפלות ומנהלות מכל מעונות ויצו ברחבי הארץ וכן על הנחיות משרדי הבריאות והתמ"ת.  בשלב הראשון תורה זו מיושמת ברחבי כ- 200 מעונות היום של ויצו ברחבי הארץ  אשר  יטמיעו שינויים באופן האכלת הילדים,  ולאחר מכן היא גם תופץ לכלל הורי ישראל באמצעות גרסה מיוחדת שתועלה לאינטרנט.

פרופ' רבקה לזובסקי, יו"ר הנהלת ויצו העולמית מסבירה את חשיבות המדריך: "השפעת ההורים על התזונה של ילדיהם רבה בגיל הרך יותר מבכל גיל אחר ולהתנהגויות אכילה שהילד מתנסה בהן יש השלכות הקשורות לבריאותו וליחסו לאוכל בהווה ובעתיד. ויצו חולקת עם כלל הורי ישראל את הידע וניסיון רב השנים שלה בטיפול ובחינוך ילדים, למען חינוך וטיפוח דור העתיד של מדינת ישראל".
ד"ר נעמי מורנו, מנהלת האגף לגיל הרך בויצו:  "הרעיון המרכזי שויצו מקדמת באמצעות המדריך הוא שתזונה היא לא רק מזון לגוף, אלא שפה ואמצעי משמעותי המשפיע על התפתחותם הפיזית, הנפשית והחברתית של ילדנו. העידן המודרני, הגירויים הטכנולוגיים והמרוץ אחר הזמן משכיחים מהורים רבים את מרכזיותה של התזונה ואופן ההאכלה  לצמיחה של ילדנו. היום ארוחת ערב היא עוד תחנה בדרך למיטה במקום להיות מקור לזמן איכות, ללמידה, להירגעות ועוד".

מה כן לעשות - עשרת הדיברות של ויצו להאכלה נכונה:

1.לגוון ולחדש ילדים רבים אוכלים אותה המנה שוב ושוב והוריהם חושבים שזה מה שהם אוהבים. הקפידו לגוון את המזון ולחשוף את הילד למנות חדשות בעלות מרכיבים מגוונים, ריחות, צבעים ומרקמים שונים.
2.ידע זה כוח - שתפו וחלקו מידע על תזונה ועל מרכיבי מזון (בהתאם לקטגוריות — פחמימות, חלבונים, שומנים, ויטמינים, מינרלים). העבירו מתכונים ורעיונות לארוחות מהנות ובריאות ליישום בבית ותאמו בין סגנון ההאכלה בבית לבין הסגנון במעון למען מסר אחיד להטמעת התנהגויות אכילה מיטביות.
3.משיחין בשעת הסעודה – דוגמה אישית של ההורה תשפיע על הילד יותר מכל. הקפידו על אכילה נכונה ותזונה בריאה מול ילדיכם. שְׁבוּ עימם בעת הארוחה ושוחחו בנחת. מדי פעם הסבו תשומת ליבם לצבעים, טעמים, מרקמים והמעלות הבריאותיות של המזון.
4.לא למהר - תכננו זמן מספק לאכילה בסדר היום. כך יתאפשר לילד לסיים ארוחתו בנחת.
5.חופשי זה לגמרי לבד – תנו לילד לבחור את מזונותיו מתוך צלחת גדולה במרכז השולחן. אל תכפו עליו לאכול מזונות מסוימים והימנעו ממאבקי שליטה על האוכל- זה יפתח התנגדות מצידו.
6.לא יבוא שוטר – כבדו את סמני הרעב והשובע של ילדיכם. היו עירנים לאיתותים ולהבעות הגוף והימנעו מאיומים, סחטנות או תכסיסים אחרים כגון פרסים וגם אל תכריחו "לסיים מהצלחת".  מצאו חלופות לשימוש באוכל כפרס. אכילה צריכה להיות מלווה בתחושה חיובית ונעימה.
7.העולם צועד על קיבתו – קיימו ארוחות משפחתיות והפכו את האכילה לבילוי ולחוויה מהנה. צאו לפיקניקים, שלבו אוכל כבילוי ולא כמטלה או הכרח שחייבים למלא.
8.לא רק בריאות - שַׁלבוּ בארוחות הביניים גם מאכלים אהובים על ילדים בעלי ערכי תזונה פחות בריאים — כמדיניות יזומה. יחד עם זאת, הגדירו נהלים ברורים וישימים של אכילת מתוקים כתוספת וכחלק מהתפריט אך יחד עם זאת לא בהגזמה.
9.השף הצעיר – שלבו את הילדים גם בתהליך הכנת האוכל ועריכת השולחן. הפכו את זה לטקס קבוע לפני ארוחות. רכשו להם סינרים וסכו"ם מיוחד לצורך כך.
10.הטמיעו שגרת האכלה יומית ללא גירויים והסחות - קיום "טקס" של לפני הארוחה (שטיפת ידיים, לבישת סינר..)- יש לכך חשיבות רבה: מקנה תחושת ביטחון וצפייה למהלכים קבועים והקפידו שלא תהיה טלוויזיה ברקע.

מה לא לעשות - עשר הטעויות הנפוצות של הורים בהאכלת ילדים:

•לא מאפשרים ואף מונעים התנסות עצמית.
•מקפידים על ניקיון יתר של השפתיים, הפנים, והסביבה בזמן הארוחה.
•מתייחסים לשעת האוכל כמטרד שצריך לסיים במהירות.
•נכנסים עם הפעוט למאבקי שליטה בלי להיות קשובים לאיתותים ולרצונות של הילד.
•מכתיבים את קצב האכילה, מה לאכול וכמה לאכול.
•מאכילים בכפייה ובעזרת הסחות.
•לא שומרים על מרווחי זמן מספיקים בין הארוחות.
•מעדיפים לתת בקבוק תמ"ל ומלעיטים את הילד בשתייה.
•נותנים חטיפים, ממתקים ושתייה מתוקה במקום אוכל מזין (כדרך להעסקת הפעוט ולהשתיק "נדנודים").
•פוקדים הוראות בזמן הארוחה כמו: "תפתח את הפה"; "תבלע"; "תאכל עכשיו".

שיטות האכלה חדשות בויצו
כאמור, בנוסף לפרסום המדריך לרווחת הורים ברחבי הארץ, הכניסה ויצו גם שורה של שינויים ושיפורים באופן האכלת הילדים במעונותיה ברחבי הארץ: שינויים באופן ההאכלה:

הגדלת מעורבות ופיתוח אחריות:
•שיתוף הילדים בהכנות לאוכל ובפינוי-  הילדים לוקחים חלק בהכנת האוכל (הכנת סלט למשל), עורכים את  השולחן ותמיד מפנים את
צלחותיהם האישיות למיכלי הפינוי

הענקת יחס אישי וטיפוח הרגלי אכילה:
•אכילה בקבוצות קטנות (6-8 ילדים) במקום גדולות- ליצירת קשר אישי, לאיתור קשיים
•קיום טקס קבוע לפני האוכל- נטילת ידיים, שיר קבוע
•ניהול שיח קבוצתי בזמן הארוחה- מסבירים על רכיבי המזון
•קיום הפעלות חינוכיות סביב האוכל- שירים, הכרת טעמים וצבעים.
•חשיפה למגוון רחב של סוגי מזון והכנסת סוגי מזון חדשים לתפריטים- מה שהילדים פחות אוכלים בבית
•השתתפות פעילה של המטפלת בארוחה- היא אוכלת עם הילדים ומשמשת דוגמא

פיתוח עצמאות וביטחון עצמי:
•בחירה מהיצע נתון על השולחן במקום הגשת המזון ישירות לצלחות עם כלי הגשה קטנים ומותאמים- סוגי האוכל מוגשים במרכז השולחן לבחירת הילד, ועוברים בין הילדים. כל ילד יוצק לעצמו את המזון לצלחת. במטרה לאפשר זמינות ונגישות למרכיבי הארוחה לפיתוח עצמאות וביטחון.
•הגשת המזון בכלים קטנים עם שוליים רחבים ועמוקים -להקל על הילדים

שיתוף ההורים:
•שיתוף ההורים בהרגלי אכילה של ילדיהם - דיווח קבוע על כמויות, המבשלות מעבירות סדנאות בישול להורים, תיאום בין מאכלים שמוגשים בבית לאלו שמוגשים במעון, קיום הדרכות להורים.

דגש על תזונה טבעית ובריאה:
•שינוי תפריטים- הוספה של ירקות מאודים, הגשת מוצרי חלב אורגניים, בישול לא מטוגן, המעטה במלח.
•שתיית מים בלבד – ללא מיצים.