ויצו חושפת נתונים מדאיגים בסקר שערכה ליום המאבק באלימות

אחד מכל שני ישראלים מכיר אישה הסובלת מאלימות

רוב הציבור מצביע על תפקוד לקוי של המדינה בטיפול באלימות במשפחה ובהגנה על נפגעי אלימות
לקראת היום הבינ"ל לציון המאבק באלימות נגד נשים ערך ארגון ויצו סקר מיוחד לבחינת תפיסות הציבור בנוגע לטיפול המדינה באלימות במשפחה ואודות יכולתה להגן על נשים וילדים נפגעי אלימות. מן הסקר עולים נתונים אודות חוסר אמון שמפגין הציבור במערכות הרווחה, האכיפה והמשפט וביכולתן להביא לצמצום התופעה. ביקורת קשה עולה מהסקר על היעדר משאבים שהמדינה מקצה להתמודדות עם האלימות במשפחה ועל כישלון המערכות במילוי תפקידן בהגנה על נשים.  

המחקר נערך ע"י חברת "פאנלס" בקרב 504 נשאלים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל, זאת כחלק מקמפיין נרחב שמובילה ויצו להעלאת המודעות לתופעת האלימות במשפחה ולהקמת רשות לאומית למניעה ולטיפול באלימות.
  
הממצאים העיקריים:

72% מהציבור לא סומך על המשטרה בהגנה על נשים וילדיהן
רק 15% מעידים כי אילו היו סובלים מאלימות היו פונים למשטרה,
בעוד 44% היו פונים לחברים
70% מאמינים שגבר אלים יכול להשתקם
80% תומכים בהחמרת הענישה כנגד עברייני אלימות במשפחה
90% תומכים בשימוש באזיק אלקטרוני
80% לא מרוצים מהשקעת המדינה בטיפול בתופעה
 
נתוני הסקר:

• אחד מכל שני ישראלים - כמחצית מהציבור מכירים לפחות אישה אחת החווה אלימות מסוג כלשהו מצד בן זוגה, ומבין אלו המכירים אישה החווה אלימות, 84% ציינו כי מדובר באלימות מילולית ו/או נפשית, שהאישה סובלת ממנה, למעלה משליש (35%) העידו כי האישה סובלת מאלימות פיזית.
 
• לא אדישים - 96% מהציבור יתערבו וינסו לסייע במידה והיו מזהים סימני אלימות במשפחה אצל קרוב משפחה, חבר או שכן, וכאשר נשאלו למי היו פונים העידו  מחצית מהם כי ינסו לשכנע את נפגע האלימות לפנות לעזרה, 16% יפנו למשטרה, 14% לעמותות המטפלות באלימות, 10% בלבד יפנו לרשויות הרווחה ורק 7% מהציבור ינסה לדבר עם הפוגע.
לדברי רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצו ויוזמת הסקר, נתונים אלו מעודדים אומנם ביחס לאחריות שחש הציבור לגבי חלקו בצמצום התופעה , עם זאת מדאיגים היות והם משקפים את החשש לתלות אחריות בגבר האלים ולפנות אליו. הנטייה הראשונית לפנות לקורבן במקום לפוגע – זו תפיסה מוטעית המסירה מהקורבן את  האחריות להפסקת האלימות", אמרה.

• סומכים על המשפחה - מן הממצאים עולה כי בעת חשיפה לאלימות קיימים שלושה מעגלי תמיכה עיקריים: משפחה או חברים, משטרה ועמותות- מרבית המשיבים (44%) ענו כי במידה והיו סובלים מאלימות מצד בן משפחה היו פונים לבקשת עזרה מחברים או משפחה, פחות משליש (29%) היו פונים למשטרה ו-15% ייפנו לעמותות ולארגונים המפעילים מקלטים לנשים מוכות.
 
מקור לעזרה לסובלים מאלימות:  
• מאמינים במקלטים המופעלים ע"י העמותות- על אף שבמקרי חשיפה לאלימות יפנה הציבור לעמותות כגורם שלישי, תפקוד העמותות נחשב כיעיל ביותר בטיפול במקרי אלימות במשפחה ובהגנה על נשים וילדים: 64% מהציבור העידו כי המקלטים המופעלים ע"י העמותות הם הגורם העיקרי והטוב ביותר המטפל בנשים שנפגעו מאלימות, בהשוואה לשאר המערכות.

• לא סומכים על המשטרה - לעומת זאת, למרות שהציבור נוטה לפנות למשטרה במקרים של חשיפה לאלימות, מידת האמון ביכולתה לעזור נמוכה מאוד, ומרבית הציבור סבור שהמשטרה אינה מלאה את תפקידה בהגנה על נשים וילדים: רק 20% סבורים שעבודת המשטרה יעילה בטיפול בתלונות כנגד אלימות במשפחה, 72% סבורים שהמשטרה לא מצליחה לאכוף צווי הגנה הניתנים לנשים ע"י בתי המשפט, ולא מצליחה להגן עליהן ועל ילדיהן מפני הבן זוג האלים.

• מאמינים בשינוי- 70% מהציבור סבור שגברים אלימים יכולים להשתקם ולצאת ממעגל האלימות בעזרת טיפול מתאים.

• תומכים בהצרת צעדי התוקפים - אך עד שיופעלו תכניות טיפול ושיקום לגברים, תומך רוב הציבור בהגברת המעורבות בהגנה עבור נפגעי אלימות: למעלה מ-90% תומכים בשימוש באזיק אלקטרוני המוצמד לגבר אלים ומתריע בפני האישה והרשויות על כך שהגבר מפר צו הגנה ומתקרב לאזור מגורי האישה. רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצו  מדגישה כי האזיק מופעל במדינות מערביות רבות ומוכיח עצמו ככלי מציל חיים.
  
הסכמה כמעט מוחלטת לגבי שימוש באזיק אלקטרוני: 
 
• מבקרים את הענישה -  גם מערכת המשפט סופגת ביקורת מהציבור: רק חמישית סבורים שבתי המשפט ממלאים תפקידם בצורה יעילה בהגנה על נשים באמצעות הוצאת צווי הגנה, 80% סבורים כי הענישה כנגד עברייני אלימות במשפחה אינה חמורה מספיק ואינה מייצרת הרתעה ותומכים בהחמרתה.

•  לא מרוצים מהשקעת המדינה - באופן כללי הציבור אינו מרוצה מטיפול המדינה באלימות במשפחה ותומך בהגברת המעורבות הממשלתית בהגנה על נפגעי אלימות: רובו המוחץ של הציבור, כ-80% סבור כי המדינה לא מקצה מספיק משאבים לטיפול בתופעה ולמניעתה וגם לא משקיעה מספיק משאבים בגיוס גברים אלימים לטיפול.

יו"ר ויצו ישראל, גילה אשרת , אמרה היום כי ניתן להיווכח שהציבור אינו אדיש לתופעת האלימות במשפחה ומבין כי מדובר בבעיה חברתית לאומית ולא רק בבעיה של נשים.  "התמיכה הבלתי מסויגת בנקיטת צעדים משמעותיים ע"י המדינה מעודדת ונותנת רוח גבית לממשלה להשקיע במיגור הטרור החברתי הזה", אמרה אשרת. "אנו קוראות לממשלה לקבל החלטה היסטורית ולהקים רשות לאומית שתרכז את הטיפול בתופעת האלימות במשפחה, החל מגיבוש מדיניות וחקיקה דרך הפעלת תכניות חינוך ומניעה וכלה בטיפול ושיקום הקורבנות והפוגעים כאחד. ויצו תמשיך לעשות כל שניתן כדי לאפשר למשפחות לחיות חיים טובים יותר מחוץ למעגל האלימות".