ויצו קיימה עצרת זיכרון לזכר הנשים שנרצחו ב – 2013

בעצרת עלתה הקריאה לשינוי דחוף של המדיניות לטיפול באלימות במשפחה

ויצו קיימה היום עצרת זיכרון לזכר הנשים שנרצחו בשנת -2013 ע"י בן זוגן או בן משפחה,
שמספרן עלה כעת מ- 19 ל- 20 נשים, בעקבות רצח של אישה כבת 60 מירושלים ע"י בעלה. בעצרת, במעמד חברי כנסת ואישיי ציבור, הודלקו נרות לזכר הנרצחות, הוצג קיר שלם ועליו מודעות אבל והושמעו עדויות אישיות של נשים מוכות ובני משפחה של נרצחות. ויצו הציגה באירוע יוזמות להתמודדות עם התופעה, בראשן הקמת רשות לאומית, הקמת בתי משפט ייעודיים לטיפול באלימות במשפחה וגיבוש תכנית לגיוס גברים למאבק באלימות ולטיפול בהם.

 
ח"כ עליזה לביא, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה 
"רעות חולניות תוקפות את החברה בישראל. אנחנו לא מצליחים להגן על הנערות, הנשים והילדים שלנו. זה כישלון של דורות. צריך להחזיר את השקט והביטחון למרחב הביתי", כך אמרה יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, ח"כ ד"ר עליזה לביא. במשטרה לא מתייחסים מספיק ברצינות לתלונות נשים על אלימות במשפחה", אמרה ח"כ מיכל רוזין, לשעבר מנהלת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, "יש להגביר את האכיפה אך בעיקר יש להשקיע בחינוך לשוויון בין נשים וגברים, בכבוד בזוגיות ובמיניות כי שם מתחילה האלימות". ורד סוויד, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד רה"מ טענה כי בחוץ שומרים עלינו אך בתוך הבית שורר הפחד, "יש שומרים בכניסה לקניונים אבל בבית אין שומר. יש פצצה מתקתקת בתוך הבית וטרור נוראי שמדכא מאות אלפי נשים וילדים".   
רוברטו סורקין, אביה של ענבל סורקין ז"ל אשר נרצחה ע"י בעלה ריגש את הנוכחים באולם, "בבוקר הרצח קמתי בתחושה לא טובה אשר ליוותה אותי עד לרגע הנורא שבו בישרו לי על הירצחה של ענבל. הדבר הראשון ששאלתי, " מי רצח אותה?", לא תיארתי לעצמי שבעלה, שהיה בן בית אצלנו יכול היה לעשות זאת. לא ראינו שום סימן לאלימות וזו אחת הבעיות הקשות, כי לא יכולנו להצילה. אני קורא לנשים לא להישאר עם הסוד, לבקש עזרה ולהציל עצמן מגורל כמו של ענבל".
רוברטו סורקין, מדליק לזכרה נר זיכרון יחד עם נשיאת ויצו העולמית, טובה בן דב 
   
 שיאו של האירוע הגיע בעדותה של מיכל ארקוסין, חברתה הטובה ביותר של רונית גור מבת חפר, ששני ילדיה נרצחו ע"י אביהם בראש השנה. מיכל משמשת כמנהלת לשכת הסיוע המשפטי של ויצו בראשל"צ ועדותה לא הותירה עיין אחת יבשה: " רונית סבלה מאלימות פיזית, נפשית וכלכלית וכדי לא להלבין את פני בעלה ברבים, לא פנתה לעזרה. הרווחה התעקשה שהוא אוהב ודואג לילדים והפצירה ברונית שייפגש איתם למרות צו ההרחקה שהוצא נגדו. אך אף אחד לא יכול לשכנע אותי שהוא אהב אותם. זו לא אהבה לזרוק את ילדיך כמו היו שק תפוחי אדמה בגלל שאתה כועס. ושאף אחד לא יספר לי שעדן ויהב נרצחו כי אמא עצבנה את אבא. הם נרצחו כי אף אחד לא עצר את אבא".  
 
מיכל ארקוסין, מדליקה נר זיכרון עם יו"ר הנהלת ויצו העולמית, פרופ' רבקה לזובסקי 
 
 
 
צילום: יהושוע יוסף