הורות בעידן של קריירה

קריאה לממשלה בכנס מיוחד ליום המשפחה: נדרשת תכנית לאומית לקידום מדיניות תומכת משפחה 
 
מעסיקים מהמגזר הפרטי והציבורי, נציגי הורים, אנשי אקדמיה והכנסת השתתפו היום בכנס מיוחד לקראת יום המשפחה בנושא איזון בין עבודה וקרירה. הכנס, ביוזמת ארגון ויצו ושדולת "הורות בעידן של קריירה" בראשות ח"כ איתן כבל, עסק בקושי של הורים לשלב בין משפחה וקריירה ובצורך הדחוף במתן בפתרונות לקידום מדיניות עבודה תומכת משפחה. את הכנס הנחתה העיתונאית אשרת קוטלר.
מהכנס עלה בברור שדווקא במגזר הפרטי קימת גמישות גדולה יותר מצד מעסיקים באשר לשילוב  בין ההורות לעבודה, זאת יותר מאשר במגזר הציבורי. אנה בובר- פרוביץ, סמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש בחברת Google אמרה בכנס כי החברה מעניקה לכל עובדת חצי שנת לידה בתשלום, כל עובד יכול לעבוד יום אחד בשבוע מהבית, ומכיוון שהחברה מודדת תפוקות ולא שעות, הם מאפשרים שעות עבודה גמישות כך שהעובד יכול להשלים העבודה מהבית, אם יצא מוקדם. עוד הוסיפה, כי בניגוד למגזר הציבורי, כל עובד זכאי ל-20 ימי חופשה בשנה ולא לעשרה כקבוע בחוק. 
את המגזר הציבורי ייצגה עו"ד טלילה שחל-רוזנפלד, מנהלת האגף לקידום נשים בנציבות שירות המדינה אשר הודתה כי המגזר הציבורי מוגבל יותר ביכולתו להעניק גמישות בעולם העבודה אך חשפה מספר פתרונות שהנציבות קדמה בנושא כגון: מתן 40 שעות בתשלום לצורך בדיקות הריון, קידום מדד תפוקות ולא שעות, מתן אפשרות לקחת את יום הלימודים הראשון כיום בחירה, בחירה ביום עבודה מקוצר, עד 7 שעות, גם לגברים וגם לנשים לילד עד גיל שנה ועוד.
עו"ד רחל תורג'מן, לשעבר יו"ר חלמיש ובכירה בהסתדרות העובדים, אם חד הורית לשתי בנות, ספרה כי כאשר היא מבקשת שפגישות עבודה תערכנה עד השעה 15:00, לרוב היא נתקלת בתגובות שליליות. עוד ציינה שכאמא לא יכלה הייתה להגיע למשרה בכירה, אילולא עזרה צמודה שיש לה.
פרופ' רבקה לזובסקי, יו"ר הנהלת ויצו העולמית קראה בכנס לממשלה לקדם לאלתר בניתם של מעונות יום נוספים לגיל הרך, כמקדם השתלבותם של הורות בעבודה. "אנו נתקלים במצוקה הולכת וגוברת של ההורים. מעונות ויצו מאפשרים היום לעשרות אלפי הורים לצאת לעבודה, ללמוד, להתפתח ולפרנס את משפחתם בכבוד, מבלי להפנות משכורת מלאה למימון מסגרות החינוך של ילדיהם. התשלום למעונות הציבוריים מפוקח ומסובסד בהתאם ליכולות ההורה, ואפילו המחיר המלא הוא כמחצית ממחיר המעון הפרטי בעיר. אני קוראת לממשלה לשלב ידיים עם הארגונים החברתיים ועם המגזר העסקי, ולהוביל תוכנית לאומית לקידום מדיניות תומכת משפחה".
סמנכ"ל משרד הכלכלה, גיל ארז אכן הודה בכנס כי משרדו אינו עומד בקצב פתיחת המעונות הנדרש: "בעקבות ועדת טרכטנברג תוקצב משרד הכלכלה במילאירד ₪ לטובת בניתם של כ-300 מעונות יום חדשים ברחבי הארץ.  אולם הבירוקרטיה ושיטת התקצוב אל מול הרשויות מעכבת אותנו בבנייתם של המעונות החדשים. לצערי, נעמוד בקצב של 70 מעונות בלבד לשנה.  גם סדרי העדיפויות של הרשויות לא תמיד מכוונים לילדי המעונות- הרשויות בונות קודם גני חובה".
נעמי מורנו, מנהלת האגף לגיל הרך בויצו הרחיבה על הקשיים בהם נתקלים הארגונים המפעילים את המעונות": כיום ישנם 470 אלף ילדים  בגילאי 0-3 ורק 100 אלף מהם מתחנכים במסגרות הציבוריות. הביקוש למעונות ויצו כפול מההיצע ובאזורים מסוימים הוא מטורף ומגיע עד 4 ילדים רשומים על כל מקום פנוי. הבעיה שהמדינה מחיבת העמדת תקציב משלים לבנית כל מעון וזה מעמיד חלק מהרשויות בבעיה. עד להקמת המעונות החדשים עלינו להוסיף עוד מעונות יום במקומות עבודה, להגביר את הפיקוח והסבסוד על המחירים של אלו הקיימים".
יערה ישורון, יו"ר הורים לשינוי הוסיפה כי נדרש איזון בין ימי החופשה במערכת החינוך לבין לוח החופשות במשק. 
ח"כ איתן כבל התייחס למטרות השדולה שנועדה להקל על ההורים העובדים ולייעל את התרבות הארגונית במשק: " הורות זה לא כבר עניין מגדרי. גדל פה דור חדש של אבות שרוצה לקחת חלק משמעותי בגידול ילדיו. נדרש שינוי בעולם העבודה אך נעשה זאת בהדרגה ובשיתוף עם כלל הגורמים במשק. למגזר העסקי יש כיום תחושה שהוא במתקפת רגולציה! לכן כל חקיקה שנקדם תעשה בשיתוף המעסיקים והארגונים החברתיים". כבל התייחס גם למצוקת המעונות והתחייב על  קיום דיון דחוף בכנסת בנושא.
מלי אלקובי, מנכ"לית חברת דינמיקס המייעצת למעסיקים בתחום האיזון בין בית ועבודה הציגה נתונים דרמטיים שתמכו בדרישה למתן גמישות בשעות העבודה ואפילו לקיצור יום העבודה: ישראל נמצאת במקום הרביעי מהסוף במדד ה- OECD  לאיזון בין בית ועבודה. כיום, ממוצע שעות העבודה השנתי בישראל עומד על כ-2000 שעות, קצת פחות מדרום קוראה ויוון, לעומת 1400 במדינות אירופה ו-1700 בארה"ב. לעומת זאת, התוצר השנתי בישראל נמוך משמעותית מהמדינות המערביות.  
ורד סוויד, מנכ"ל הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה תומכת בהנחת היסוד כי מדיניות מעודדת הורות מגדילה את הפיריון במשק והתייחסה אף היא למצבם של ההורים העובדים: "זאת עבדות לבקש מגבר או אישה הורים לילדים לעבוד 9 שעות ויותר ביום. היום ברור ששעות עבודה נוספות הן דבר מיותר וצריך למדוד עובדים ע"פ תפוקות  ולא לפי שעות. צריך להתחיל להוביל את השינוי, באופן פרטי, כל אחד במקום העבודה שלו. סוויד גם התייחסה למצב המעונות: "ישנו מחסור מאוד קיצוני במעונת ובמסגרות החינוך לילדים. אני המלצתי בפני ועדת טרכטנברג על חינוך חובה וחינם מגיל 0". 
ד"ר דליה מור, דיקאן ביה"ס למדעי ההתנהגות במכללה למנהל ספקה הסבר משלה : חוסר ההיענות של מעסיקים לצרכים של ההורים נובעת מהיותנו עדיין חברה מליטריסטית , שבה בתפקידים בכירים במשק מכהנים מנהלים אשכנזים מהדור הישן שלא מכירים ומבינים את הצורך בהורות שוייונית. עד שזה לא ישתנה, לא תהיה התקדמות משמעותית.".
הכנס ננעל בקריאה משותפת של כל המשתתפים לממשלה לתמוך ולקדם מדיניות עבודה תומכת משפחה, הן במסגרת תיקוני חקיקה והן בגיבוי למהלך ציבורי בנושא.
 
   
ד"ר נעמי מורנו, מנהלת האגף לגיל הרך, ח"כ איתן כבל, יו"ר השדולה "הורות בעידן של קריירה" וגיל ארז, משרד הכלכלה
 פרופ' רבקה לזובסקי, יו"ר הנהלת ויצו העולמית ואיתן כבל, יו"ר השדולה "הורות בעידן של קריירה"