בגן של אמא ואבא

כולם שולחים את הילדים לגן אבל לכם הפעוט נראה עדיין קטן מדי? אם החלטתם להשאיר
אותו שנה נוספת בבית, כדאי שתדעו שחשוב למלא את יומו בפעילויות המתאימות לגילו. 
                   
לירון, כמו הרבה אמהות אחרות, החליטה להישאר עם בנה הפעוט בבית ולדחות את כניסתו לגן עד גיל שנתיים ואפילו שלוש.  למרות ההיבטים החיוביים הרבים שהיא ראתה בהחלטתה היה לה חשש אחד עיקרי: שהילד לא יצליח לעמוד בקצב של הבן של השכנים, שנשלח לגן בגיל צעיר יותר. "ידעתי שמבחינת חום, אהבה ותמיכה הוא יקבל ממני הכל, כי אני נוכחת בשבילו במשך כל שעות היום", היא מסבירה. "אבל בגלל שאני לא אשת חינוך והוא עדיין בן יחיד בבית, פחדתי שלא יהיו לו מספיק גירויים ופעילויות, שהוא ירגיש בחסרונה של תקשורת עם בני גילו ושיהיו לו חסכים שעלולים לעכב את ההתפתחות שלו. חששתי שכאשר הוא כבר יגיע לגן, בגיל שנתיים וחצי, הוא לא יידע איפה הוא נחת וההסתגלות שלו למסגרת תהיה איטית ומורכבת". 
החשש של לירון מובן, אולם רבים סבורים, ובינהם לא מעט מומחים, כי השהייה בבית עד גיל מאוחר יותר מהמקובל כיום יכולה להיות לא פחות אטרקטיבית ומפתחת עבור פעוטות רבים, במיוחד אם מאמצים אלמנטים מהווי הגן ומטמיעים אותם בהתאמה אישית בסביבה הביתית. בצד ההישארות בבית, ישנה האהבה ללא גבולות ותשומת הלב שמקבלים הפעוטות מההורה, לרוב האם, שעובר איתם את תקופת הינקות. חשוב רק לעשות את זה בצורה נכונה. 
השקעה בצרכים ההתפתחותיים 
"ככל שהילד קטן יותר הוא נזקק פחות לחברה של ילדים בני גילו ונזקק יותר לדמות אחת משמעותית, שתוכל לענות עבורו על מכלול צרכיו הפיזיים וההתפתחותיים", מסבירה נונה להבי, מפקחת במעונות היום של ויצו ויועצת בקו הייעוץ להורים לילדים בגיל הרך של ויצו. להבי מדגישה כי בכל מסגרת שבה הפעוט יקבל תמיכה ואהבה הוא ישגשג ויתפתח, בטח כאשר מדובר באם או אב אוהבים. "ההורה או המטפל שנמצאים עם הפעוט בבית זמינים לתווך לו את העולם סביבו, שדרכו הוא לומד על עצמו ועל עולמו". 
מתי חברת הילדים הופכת לחשובה יותר? 
"בין גיל שנה וחצי לשנתיים, כשהילד כבר מדבר ופעיל יותר, הוא יזדקק פחות לדמות מבוגרת דומיננטית, ויתחיל ליהנות מאינטראקציות חברתיות עם ילדים בני גילו, שיעשירו את עולמו הדמיוני והחברתי", אומרת להבי. "בגילאים אלה ההורים לרוב מבקשים להכניס את הילדים למעון, כאשר בדרך כלל הם מסבירים שמשעמם לו בבית או שהוא צריך, לדעתם, להיות בחברת ילדים". 
האם התחושה הזו של ההורים נכונה? 
"ילד לומד בכל מסגרת שבה הוא נמצא", קובעת להבי. "הדמות המשמעותית לתהליכי החברות היא דווקא המבוגר המטפל, המפרש לפעוט את עולמו ומשפיע באופן ישיר על חינוכו". אך העובדה שהילד מרוויח מעצם הישארותו עם המטפל בבית אינה מספיקה ובגילאים הללו כבר יש להשקיע אנרגיות וזמן בהתפתחותו. כך, למשל, חשוב לעודד את הוצאתו של הילד למשחק בחצר, לזמן לבית חבר או שניים, לבקר משפחה או חברים ולשתפו בחוגים כדי להעשיר את עולמו. "חשוב לספק עבור הילד את האתגר שבטיפוס ובעלייה על מתקנים, השימוש בנדנדות, לטייל עמו בטבע, לשחק בג׳ימבורי, לבקר מעת לעת בסופרמרקט ולאפשר לו לרוץ, מכיוון שהילד הופך לעצמאי יותר וזקוק ליותר מרחב, חופש ומקומות לשחרור אנרגיה", קובעת להבי. היא מוסיפה כי ישנה חשיבות רבה ליצירת סדר יום קבוע עבור פעוט שנשאר בבית, בדיוק כמו סדר היום שיש לילדים המבקרים בגן. "חשוב ליצור עבור הילד
סדר יום מובנה, באמצעותו יוכל לחלק לו את יומו", היא מסבירה. "סדר היום צריך לכלול קימה, ארוחת בוקר, שינה בצהריים, אמבטיה בערב, טקס שינה בלילה וכדומה".
תזונה נכונה 
תחום נוסף שחשוב להתייחס אליו הוא לתזונת הפעוט. הפסיכולוגית סיגל תדהר־פז מדגישה כי חשוב שלילד יהיה תפריט עשיר ומגוון. "קודם כל, הילד צריך לאכול ארוחות שיש בהן את כל אבות המזון ולהתנסות במגוון מרקמי מזון, לתרגול שרירי הפה וההתארגנות בפה", היא מסבירה. "בנוסף, דרך האכילה חשובה. בגיל זה יש לעבור מתזונת בקבוק או הנקה לתזונת מרוסקים, ומוצקים לא מרוסקים. בגיל שנה, רצוי לשים על שולחן האוכל, מול הפעוט, כמה חתיכות מוצקות חתוכות לכיסים קטנים, ולתת לו לקחת אותן ולשים בפה לבד. כך הפעוט מתנסה גם בעצמאות באכילה וגם במוטוריקה עדינה של אחיזת החתיכות הקטנות, תמרונן אל תוך הפה ולעיסה שלהן תוך אימון השרירים וההתארגנות בפה. לקראת גיל שנה וחצי כדאי לתת לילד להחזיק כפית ולהתנסות בשימוש בה, כדי שיגיע לשימוש יעיל
ועדין. ההתנסות באכילה עצמאית יכולה להתבצע במקביל להאכלה, כדי שאת הארוחה המלאה והבריאה יקבל הפעוט בכל זאת. ההורים צריכים להיות מוכנים להקריב את הרצפה והבגדים הנקיים כדי לצלוח את ההתנסות הזו, אבל המחיר שווה את זה". 
פוגשים חברים 
תחום נוסף שמטריד הורים רבים לילדים הנשארים עד גיל מאוחר בבית הוא המישור החברתי. זהו הגיל שפעוטות מתחילים ליצור קשר עם הסביבה שלהם וההורים מודאגים מכך שלילד, בעיקר אם מדובר בבכור, אין חברים בני גילו כדי שיצור עימם אינטראקציה חברתית. "הקשר החברתי בגיל זה עדיין מצומצם וכולל מבטים תכופים בילדים, חיקוי פעולותיהם ומשחק במקביל לילדים אחרים", מרגיעה תדהר־פז. "רק לקראת גיל שנתיים אנחנו נראה שיתוף בחפצים ופעולות משותפות עם אותם חפצי משחק". 
מה כדאי לעשות? 
"חשוב שפעוט שאינו מבקר בגן יפגוש ילדים בגן השעשועים וישחק בקרבתם", ממליצה תדהר־פז. "כדאי ללמד אותו לחכות לתור בשימוש במגלשה ובנדנדה, לשחק בחול עם כלים מתאימים ביחד עם ילדים אחרים, משחק שהוא שכיח מאוד בגן, ולרוץ יחד במעין תופסת ראשונית". צריך להרחיב את המעגל החברתי של הפעוט ולהזמין חברים בני גילו,וגם קטנים וגדולים ממנו, למפגש חברתי. לדבריה, חשוב לנסות וליצור סביבה מאוזנת, שלא תלחיץ את הילד אלא תעניק לו מרחב מחיה נעים. "בחיים אנו לא נמצאים תמיד בקבוצת השווים שלנו ולכן חשוב ליצור סביבה שיהיו בה גם ילדים הקטנים מהילד. כך הוא ילמד לתקשר איתם ואף ישמש דוגמה עבורם. חשוב מאוד שהפעילות הזו תהיה תמיד בהשגחה ובתיווך של מבוגר. באותה מידה גםילדים הגדולים מהילד שלכם, שימשכו אותו למעלה ויהוו מודל לחיקוי התנהגותי, חשובים עבורו".

תדהר־פז מציינת את חטיבות רכישת מיומנויות הקשב. בגן, הילד יושב יחד עם חבריו ב״מפגש" ומאזין לגננות המספרות סיפורים ושרות שירים. לדבריה, חשוב לעשות דבר דומה גם בבית. "כדאי לחשוף בבית את הפעוט למשחקי שירים ולדקלומים עם תנועות, כדי לפתח מיומנויות אלו. על הפעוט לחקות את המבוגר ולהימצא באינטראקציה משותפת איתו. אפשר ללמד אותו את התנועות דרך הכוונה פיזית עדינה שמגיעה בהדרגה עד תנועות עצמאיות שלו לפי מילות השיר או הדקלום, בדיוק כמו שהילדים בגן מחקים את הגננת ואת הילדים האחרים. כדאי להיצמד לרפרטואר קבוע ולהרחיב אותו רק כשהפעוט לומד ומכיר את השירים והדקלומים. גם בחגים כדאי לחשוף את הפעוט לשניים-שלושה משיריהחג המוכרים. בדומה לנעשה בגן, ולשמות סמלי החג המרכזיים". 
 
נשארים עם הפעוט בבית ורוצים לבנות לעצמכם סדר יום קבוע? זוהי המלצתה של סיגל תדהר־פז

בוקר: קימה, החלפה, התלבשות וארוחה
עד 09:30 משחק בבית בספרים ובצעצועים. משחק
המשלב התנסות עצמאית עם התנסות משותפת לפעוט
ולמבוגר, במרווחים של עשר עד 20 דקות.
סביב 09:30 ארוחת בוקר שיש בה התנסות עם אכילת
מוצקים ועם אכילה עצמאית.
10:00-11:30 יציאה לגן השעשועים. משחק פיזי־
מוטורי ומפגש עם ילדים, אכילת פרי
12:00 ארוחת צהריים. עבודה על אכילת מוצקים
ואכילה עצמאית.
12:30-14:00 שנת צהריים
14:00 קימה, צפייה בסרט, אכילת פרי
15:00 משחק בבית בספרים ובצעצועים. משחק
המשלב התנסות עצמאית עם התנסות משותפת לפעום
ולמבוגר, במרווחים של עשר עד 20