השתלבות בגן עירוני – כתבה למאקו

מאת: איילת אפשטיין* 

רגע לפני תחילת שנת הלימודים, פונים אלינו הורים רבים ושואלים – כיצד אוכל להקל על הילד שלי את ההתמודדות עם הפרידה וההשתלבות בגן?
הקושי בפרידה ובהשתלבות במסגרת חדשה הינו לגיטימי ומעיד על התפתחות תקינה, ולהתמודדות עם קושי זה יש חשיבות גדולה להתפתחות הילד. ההתמודדות עם פרידה בילדות מהווה תשתית ליכולת של הילד להתמודד עם פרידות בהמשך חייו - מצעצועים, מחברים, ממקום מגורים, מההורים, מהבית, מבני זוג, ממקומות עבודה וכו'. 


מה עובר על  הילד?

ההתמודדות עם המעבר מהבית לגן (או לגן חדש/בית הספר), הינה אתגר משמעותי ומורכב עבור הילדים. מבחינתם הכניסה למסגרת חדשה מהווה מעבר ממקום מוכר ובטוח למקום חדש וזר, והם מרגישים געגוע לישן וחרדה מהחדש והלא ידוע. 
על פי תיאוריות פסיכולוגיות, בגילאים הצעירים הילדים שואבים ביטחון מעצם הימצאותם במחיצת ההורה. לכן, הפרידה מההורים קשה לילדים רבים כאשר הם נכנסים למסגרת חדשה וגם כאשר הם צריכים להסתגל מחדש לאחר החופש הגדול או חופשות החגים. הקושי יכול להתבטא בבכי רב בעת הפרידה, בהצמדות להורה, בקשיי שינה, חוסר תיאבון וכד'.
היכולת של הילד להיפרד מושפעת מגורמים שונים ובעיקר מהטמפרמנט שלו, מניסיון חייו בפרידות בעבר, ממידת ההכנה שקיבל לגבי הפרידה הצפויה, ומהביטחון שהוא מקבל מההורים.

מה עובר על ההורה?
ישנם הורים רבים אשר להם עצמם קשה להיפרד, לעיתים באופן בלתי מודע. הם חוששים שהילד עדיין אינו בשל, הם מתקשים להיפרד מהילד שממלא את זמנם ונותן משמעות לתפקיד ההורי שהינו מרכזי בחייהם, או שהם אינם סומכים על הגננת.
קושי זה עשוי להכביד על הילדים שהינם בעלי חיישנים מצוינים אשר קולטים את הוריהם באופן מדוייק (על פי שפת הגוף, הבעות הפנים, טון הדיבור, החיוך, המגע, הלמות הלב וכו').  באופן לא מודע, הילדים מתאימים את עצמם לתחושות ההורים והקושי של ההורה "מושלך" אליהם.
כדי לעזור להורים להתמודד עם רגשותיהם חשוב שהם יהיו שלמים עם ההחלטה לשלוח את הילד לגן. ילדים רוכשים בגן מיומנויות רבות התורמות להתפתחותם (מיומנות חברתית, עצמאות, מוטוריקה, למידה והעשרה ועוד) וכאשר ההורה מרגיש שההשתלבות בגן היא לטובת הילד אז יהיה לו קל יותר להעביר לילד את המסר שהגן הוא המקום הטוב ביותר עבורו, ושהוא סומך עליו שישתלב, ומאמין בכוחותיו לעמוד במשימות ההתפתחותיות שלו.

הורה שמאמין שלילדו יש חוסן נפשי וכוחות להתמודד עם השינוי,  מגדיל את הסיכוי להשתלבותו הטובה בגן.  לעומתו, הורה החושש שילדו יתקשה, הורה המרחם על ילדו וחש אשמה, מגדיל את הסיכוי שלילד יהיה קשה יותר להיפרד ולהשתלב.

 
אז כיצד נקל על הילד את הפרידה וההשתלבות בגן?

חשוב להתעודד מהעובדה שילדים הם סתגלניים ובעלי סקרנות טבעית להכיר מקומות חדשים וחברה חדשה. רוב הילדים נקלטים היטב בגני הילדים, נהנים ומפיקים תועלת רבה מהשהות שם.

פרידה הדרגתית – יש לאפשר לילד קרבה להורה כדי שיצליח להיפרד בתחושת ביטחון. הודיעו בעבודה שתאחרו או לא תגיעו בימים הראשונים והגיעו לגן רגועים. הישארו עם הילד בהתאם לנהוג בגן ובהתאם להנחיית הגננות. מדי יום הפחיתו את הזמן שאתם נשארים ואת מידת המעורבות שלכם, וכך תאפשרו לילד להתרגל לגננת ולתת בה אמון.

היכרות מוקדמת עם הדרך לגן –  עשו עם הילד טיול של אחר הצהריים לגן כדי שיכיר את הדרך, את הכניסה ויראה את הגן מבחוץ.


היכרות מוקדמת עם הגננת ועם הגן –
גננות רבות עושות מפגש עם הילדים לפני תחילת הלימודים. חשוב שהילד יכיר את הגננת וידע שהוא יכול לפנות אליה עם כל שאלה וצורך. עשו סיור בגן שהילד ידע היכן השירותים, החצר, היכן אוכלים ועוד.


פנים מוכרות –
היכרות מוקדמת עם חבר או שניים תסייע לילד להרגיש שייך ותפיג את תחושת הבדידות והזרות. כדאי להכיר לילד מבעוד מועד ילדים שיהיו איתו בגן.


תיאום ציפיות –
  שוחחו עם הילד והכינו אותו לקראת ההתחלה החדשה. ספרו לו מי יקח אותו לגן ומי יחזיר אותו, מה עושים בגן, סדר היום בגן, שמות הגננות והחברים וכו'. הכנה מראש היא חשובה מאוד כי היא מצמצמת את חוסר הוודאות ועוזרת להתמודדות קלה יותר.


הגיעו לגן מוקדם –
כאשר יש מעט ילדים בגן ולגננות יש יותר זמן להיכרות וביסוס קשר עם ילדכם.


טקס פרידה קבוע –
הינו מהלך מוכר וקבוע אשר נוסך בילד ביטחון ומרגיע אותו בזמן של שינוי. שתפו את הילד והחליטו ביחד על מבנה פרידה קבוע בעל זמן קצוב, למשל: נכנסים לגן, תולים את התיק, הילד בוחר מה עושים ביחד (פזל, ציור, משחק קופסה) ואז הילד מלווה את ההורה לדלת, נשיקה וההורה הולך לעבודה. גם אם הילד בוכה בפרידה סמכו עליו שיתגבר בסיוע צוות הגן והתמידו בטקס הפרידה. כאשר הילד יודע מה צפוי, יש לו אמון בהורה וזה עוזר לו להסתגל ולהשתלב.


אולי עדיף שאבא יביא לגן? -
  לפעמים דווקא מאבא הילד נפרד יותר בקלות! מחקרים הוכיחו שבמקרים רבים שהות ממושכת של הורים בגן אינה יעילה ובהמשך לכך יש מצבים בהם אבות משדרים יותר ביטחון ומעבירים טוב יותר את מסר הפרידה.


קצב אישי -
יש ילדים שייגשו לשחק מיד ויש ילדים הזקוקים לזמן התבוננות עד שיבחרו לאן להצטרף. אפשרו לילד להתרגל בקצב האישי שלו בלי ללחוץ עליו.


חשוב לומר שלום –
ולא להעלם כאשר דעתו של הילד מוסחת.  באופן זה הילד ידע שהוא יכול לסמוך עליכם שאתם נפרדים ממנו ולא "נעלמים" לו פתאום.

חפץ מעבר – לעיתים בובה או צעצוע קטן ואהוב מהבית יכולים להקל. לא בכל גן זה מקובל ולכן עדיף לשאול את הגננת מראש ולזרום עם מדיניות הגן.

 

שיתוף פעולה עם צוות הגן – חשוב לסמוך על ניסיונו של הצוות החינוכי שיפעל לטובת ילדכם ויעזור לו להשתלב ולהסתגל לגן. אם יש קושי, שתפו ונהלו דיאלוג מכבד שמטרתו שיתוף פעולה לטובת הילד.

                                  

מה לא לעשות?
• אם זה אפשרי, רצוי לא לעשות במקביל  שינויים משמעותיים כגון גמילה מחיתולים, ממוצץ, מבקבוק, מעבר
  למיטת נוער,  שינויים בהרגלי השינה או התזונה וכו'.

• לא להבהל מבכי - ולאפשר לילד להביע את הקושי והכאב הכרוכים בפרידה מההורים. ביחד עם זאת, לפעול
  בביטחון ולא בהססנות ברגעי הפרידה.

• לא להעלם ולברוח לילד כאשר דעתו מוסחת.

• לא להבטיח פרסים, לא לאיים, ולא להאשים את הילד שאתם מאחרים לעבודה בגללו...

• לא להשוות את הילד לילדים אחרים.

פרידה והשתלבות בגן הן הזדמנות להתחזקות רגשית, לצמיחה ולהתפתחות אישית. כאשר ההורה ישדר  מצוקה הילד יגיב בהתאם, וכאשר ההורה ישדר שהוא סומך על הילד ועל הצוות הילד יחוש ביטחון.


*איילת אפשטיין, יועצת ב"קול להורה”, קו הייעוץ להורים לגיל הרך של ויצו 6968*
חפשו אותנו גם בפייסבוק -
https://www.facebook.com/kollahore


© 2014 – כל הזכויות שמורות לקול להורה – ויצו העולמית