מופקרות לגורלן - יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים

"מופקרות לגורלן"

 

ערב יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים שיחול השבוע ביום חמישי (25 בנובמבר), האלימות נגד נשים במדינת ישראל הפכה למגפה של ממש. משבר הקורונה רק העצים את האלימות כלפי נשים וחשף באופן ברור את כישלון המדינה במיגורה וכן את העובדה שמדיניות סדורה בנושא – בולטת בהיעדרה. בעוד התוכנית הלאומית למיגור התופעה "אומצה" על ידי הממשלה, בפועל היא מעולם לא תוקצבה. משמע: למרות הצהרת הכוונות והעבודה המאומצת של הגורמים הרלוונטיים, מגפת האלימות נגד נשים אינה בראש סדר העדיפויות של ממשלות ישראל, בלשון המעטה, והדבר משתקף בדו"ח החמור מטעם מבקר המדינה בנושא אלימות נגד נשים לשנת 2021.

 

דו"ח מבקר המדינה מצביע על כשלים של המדינה בטיפול בנושא בכל משרדי הממשלה, מוסדות החינוך, בתי המשפט, במשטרה ובשב"ס. מניצול התקציב לטובת הנשים והמשפחות שחוו אלימות, דרך הכשרות הצוותים המקצועיים במערכות השונות ועד להתנהלות קלוקלת מול הרשויות והיעדר אכיפה. מסמך זה מציג גם את המלצותיה של ויצו לדרכי הטיפול בכשלים.

 

לקראת יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים ב-25.11, יוצאת ויצו בקמפיין רחב היקף, "מופקרות לגורלן", כדי להעלות את המודעות לנושא, לגייס תרומות לפתרונות שיזמה ויצו לצמצום הפער שהותירה המדינה. ויצו קוראת למדינה להעלות את הנושא לראש סדר היום תוך מתן תקצוב מלא לתוכנית הבין-משרדית ולתיקון הליקויים החמורים העולים מדו"ח מבקר המדינה.

בזמן שהמדינה נמנעת, הנשים נרצחות.

 

מספר הנשים שנרצחו השנה עומד על 20 עד כה ו-2021 עדיין לא הסתיימה. אין דרך אחרת לתאר את המציאות: הנשים במדינת ישראל "מופקרות לגורלן" – זהו המסר המוביל בקמפיין הנרחב של ארגון ויצו לקראת יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, שיוצג בכנס המרכזי "מופקרות לגורלן", בקמפיין רחב היקף הקורא לגיוס תרומות לסיוע עבור נשים שנפרדו מזוגיות אלימה וילדיהן.

כמו כן, הקמפיין יובלט בכנסים העירוניים ובהכשרות השונות, פעילויות וכנסים בסניפי ויצו השונים, ובפרויקט הארצי בשיתוף רשויות מקומיות וחברות, "מדינה באדום", במסגרתו מוארים עשרות מבני ציבור ברחבי הארץ בנורות אדומות לאור מצב החירום אליו הגיעו הנשים שחוות אלימות במדינת ישראל, בראשם ארובות תחנת הכוח רבין של חברת החשמל בחדרה, כאשר ליוזמה חברו גם המרכז לשלטון מקומי וסניפי ויצו ישראל. האור האדום יבהק בין היתר גם ברידינג תל אביב, במרינה בהרצליה, גשר המיתרים בירושלים, במפעלי "סודה סטרים", בבנייני העיריות באר שבע, עפולה, יקנעם, בדיר אל אסד בחיפה, במועצה המקומית תל מונד ובמבנים נוספים.

 

רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה של ויצו: "מצד אחד המדינה קוראת לנשים שלא להישאר בזוגיות אלימה המסכנת את חייהן וחיי ילדיהן, ומאידך - מרגע שאישה נפרדת מזוגיות אלימה מוקדשים משאבים מצומצמים ביותר ללווי התהליך עד הגעה לחוף מבטחים. מצד אחד מוקמת ועדה בין-משרדית ותוכנית החומש המוצעת מאושרת על ידי הממשלה, ומאידך אותה תכנית לא מתוקצבת במלואה על ידי משרד האוצר.

 

"המשאבים הניתנים חלקיים ולא ממקור המבטיח את המשך התקצוב באופן קבוע. הסכומים שהושקעו תלויי "שאריות" תקציבי משרדים, כתוצאה מזעזוע בעקבות רצח אישה או מחאה ציבורית אשר קמה מדי פעם לפעם. מצד אחד הימנעות של מדינת ישראל חתימה על "אמנת איסטנבול" לפי החלטת האו"ם, ומאידך הצהרות על חשיבות צמצום האלימות כלפי נשים. בחודש נובמבר 2021 ויצו יוצאת במהלך משולב הכולל עבודה יזומה למול משרדי הממשלה הרלוונטיים לנשים היוצאות מזוגיות אלימה וילדיהן, לצד קמפיין גיוס משאבים הנדרשים לויצו על מנת למלא את החלל אותו הותירה המדינה. המהלך מלווה בקו סיוע לנשים, כנס מקצועי אליו הוזמנו שרי הממשלה וקמפיין תקשורתי נרחב לחשיפת הנושא".

 

בדרישה לטפל בכשלים הרבים ובבעיות הקשות לאור דו"ח מבקר המדינה בנושא אלימות נגד נשים, ויצו מקימה קול מחאה ודורשת מענה משרי הממשלה הרלוונטיים. ויצו קוראת לדגל את ממשלת ישראל- ממשלת השינוי, בקריאה – לא להפקיר את הנשים שסובלות מאלימות במשפחה, ולזום תוכנית חירום להתערבות רב-מקצועית מיד.

 

להלן הכשלים עליהם מצביע דו"ח מבקר המדינה בנושא אלימות נגד נשים, וכן המלצותיה של ויצו לגבי דרכי הטיפול בהם:

משרד הבינוי והשיכון: מדו"ח המבקר עולה בעיה קשה מאוד המהווה מכשול בדרכן של הנשים לבית חדש ובטוח עבורן ועבור ילדיהן. המשרד מציע לנשים נפגעות אלימות סיוע במימון שכר דירה במעונן החדש בגובה של 1,216 ש"ח לחודש לערך ולתקופה של שלוש שנים. בהינתן יוקר המחייה בישראל ועלויות הדיור הגבוהות, סכום זעום זה אינו מהווה סיוע מספק לאישה הנדרשת לשכור דירה עבורה ועבור ילדיה בעקבות עזיבה של תא משפחתי אלים. יתרה על כך, מימון שכר הדירה מותנה בשהותה של נפגעת האלימות במקלט לנשים נפגעות אלימות או טיפול בשרותי רווחה בקהילה. לפיכך, במקרים בהם אישה נפגעת אלימות שבחרה לעזוב את הבית האלים אך לא שהתה במקלט או לא נעזרה בשרותי הרווחה, לא זכאית כלל לסיוע.

ויצו קוראת להעלאת גובה ומשך הסיוע לו זכאיות נשים נפגעות אלימות על מנת שיאפשר לנשים אלו להתחיל בחייהן החדשים בצורה מיטיבה ובטוחה, וכן להעניק לנשים פטור מתשלום הארנונה בחמש השנים הנדרשות לתהליך השיקום המלא. יש לגבש קריטריונים לסיוע בשכר דירה לנשים נפגעות אלימות שיאפשרו מתן סיוע גם לנשים אשר לא שהו במקלט או טופלו ברווחה בעת עזיבתן את התא המשפחתי האלים.

 

מצב כזה, של העלאת גובה הסיוע והתאמת הקריטריונים, יאפשר לכל אישה נפגעת אלימות לעזוב את הבית האלים ואת המציאות הקשה בה היא חיה אל עבר פרק חדש יציב ובטוח בחייה. בנוסף, ויצו קוראת לחשיבה משותפת על הקמת כפרים שיקומיים או מתחמי דיור עירוניים ארוכי טווח המותאמים, בעיקר, למשפחות. דיור בר השגה הינו בבחינת Game-Changer"" בחזית המאבק באלימות.

משרד החינוך: מדו"ח המבקר עולה כי יש בקרב צוותי החינוך – בורות מוחלטת לנושא האלימות נגד נשים. הדו"ח מדגיש את אי מימוש הפוטנציאל של עובדי המערכת לזהות מקרי אלימות ולמנוע אותה בשלב מוקדם בחיי הילדים הנכנסים לאחריות המערכת בגילאי 3-18.

ויצו קוראת למשרד לחייב הכשרה ייעודית לעובדי החינוך שתכלול את המאפיינים הייחודיים של עבירות אלימות במשפחה והתבטאותן בקרב ילדים, תכשיר לזיהוי מוקדם של מקרי אלימות אלו וכן תקנה כלים מתאימים למתן המשך טיפול במקרים אלו. למשרד החינוך והארגונים הכפופים לו פוטנציאל השפעה גדול על מסכת חייהם של משפחות נפגעות אלימות. זהו המשרד בעל התפקיד המרכזי בשבירת הרצף הבין-דורי וזאת בכלים חינוכיים באמצעות תוכנית לימודים מחייבת מותאמת מבחינה התפתחותית בכל שנה ושנה מ-15 השנים של ילד/ה במערכת לגיל הילדים. תוכנית ליבה המכוונת למניעת אלימות בשלל המסגרות, תוך התאמה תרבותית ומגדרית.

משרד הרווחה והביטחון החברתי: מדו"ח המבקר עולה כי על אף אמירות חוזרות ונשנות, אין תקצוב הולם לתוכנית לצמצום תופעת האלימות במשפחה ולטיפול בנפגעי אלימות במשפחה בישראל, ומרכיבים רבים נותרים ללא תקצוב. המשרד אמון על המאמץ הממשלתי, ובכך זוכה לתקציב הגבוה ביותר לטובת טיפול בתופעה ובהשלכותיה בכל ההיבטים. ביכולתו להשפיע בצורה המשמעותית ביותר על חייהן של נשים נפגעות אלימות אשר בוחרות להתנתק ממעגל האלימות לצאת לדרך חדשה.

ויצו קוראת למשרד, שכשמו כן הוא – יעניק לנשים וילדיהן ביטחון חברתי - וכן לרשות למאבק באלימות, לגבש תוכניות נוספות למניעה ראשונית והקצאת תקציבים לכך באופן מידי. יש לפעול ביתר שאת להקצאת התקציבים הדרושים לטובת כלל מרכיבי התוכנית ובתוכם השקעה רחבה יותר ברכיבים המסייעים לנשים להשתלב בקהילה: טיפול ארוך טווח בילדים שגדלו חשופים לאלימות ובכך לסייע בקטיעת הרצף הרב-דורי, שיקום וליווי חמש-שנתי כמתבקש מהמחקרים בתחום, סיוע בהכשרה מקצועית והשתלבות במעגל העבודה, סיוע בשכר דירה ושכר לימוד למסגרות הילדים ויצירת סל שיקום רב שנתי מובנה בו כלולים כל המרכיבים החיוניים לתקופת שיקום מדורגת וארוכת טווח.

 

 

המשרד לביטחון פנים: מדו"ח המבקר עולה כי ישנה בעיה חמורה של תחושת חוסר אמון במשטרה כגוף האמון על האכיפה וככזה על ביטחונן וביטחון ילדיהן של נשים שחוו אלימות. המציאות המתוארת משקפת סכנה מתמשכת הנשקפת לנשים שחוו אלימות. למשרד ולארגונים הכפופים לו השפעה רבה על מסכת חייהן של נשים נפגעות אלימות. ככזה, ביכולתו להפוך את היציאה מזוגיות אלימה לחיים חדשים לבטוחה יותר.

ויצו קוראת למשרד לשקף במדיניותו את החומרה שהינו מייחס לעבירות פגיעה וסיכון נשים נפגעות אלימות וילדיהן, ולפעול אל מול ראשי המשטרה ושירות בתי הסוהר על מנת להבטיח כי המענים שמקבלות נשים נפגעות אלימות מצד הארגונים הינם מיטיבים ומסייעים להגברת הבטחון שלהן. הצעדים הנדרשים הם הכשרת שוטרים בתחום עבירות אלימות נגד נשים, תגובה מוגברת להפרות צווי הרחקה, האצת החקיקה הממשלתית לאיזוק אלקטרוני של גברים אלימים, מתן תוכניות שיקום לכלל האסירים הכלואים בגין עבירות אלימות במשפחה החל מיום כניסתם לבית הסוהר ומניעה מאסירי אלימות נגד נשים להשתחרר מנהלית מבתי הסוהר בצל החלטת בג"ץ הנוגעת למרות הצפיפות.

משרד המשפטים: מדו"ח המבקר עולה בעיית חקיקה בנושא האלימות נגד נשים.

ויצו קוראת לנקיטת מספר צעדים שיש לקדמם בהקדם האפשרי. בראש ובראשונה, חתימה על "אמנת איסטנבול". האמנה, שקובעת סטנדרטים למניעה וטיפול באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה, מהווה מאז פרסומה בשנת 2011 סטנדרט בינלאומי מקובל בתחומי המניעה, ההגנה, התמיכה והתביעות בנושאי אלימות נגד נשים. 45 מדינות חתומות עליה, כולל האיחוד האירופי, אבל מדינת ישראל – לא.

עד היום ישראל טרם חתמה על "אמנת איסטנבול" וטרם עוגנה בחקיקה הגדרה אחידה של תופעת האלימות המקובלת על כלל הגורמים העוסקים בתחום. לתיחום התופעה ולהגדרת גבולותיה השפעה מהותית על מדידת התופעה, על גיבוש המדיניות להתמודדות עימה. אי חתימתה של מדינת ישראל על האמנה מהווה הצהרה ברורה על יחסה של מדינת ישראל לטיפול בתופעת האלימות נגד נשים, וחידדו כי ישנה חשיבות רבה לאמירה ברורה ומחייבת, בדמות חתימה על אמנה בינלאומית, שתהווה מגדלור המתווה את פעילות ממשלת ישראל בתחום. יש צורך בכלי אחיד להערכת מסוכנות לכל גורמי הטיפול.

עוד יצוין כי קיימת מורכבות משפטית הנובעת מהוראות תקנות הגנת הפרטיות, התשמ"ו-1986, המגבילה את יכולת הטיפול והעברת מידע רלוונטי בית הגרומים המטפלים במשרדי הממשלה השונים, דבר הפוגע ביצירת רצף בין מערכות המשפט והאכיפה, למערכת הרווחה האחראית על המערך הטיפולי והמשקם לנפגעים.

ויצו קוראת להקמת בתי משפט לעבירות אלימות במשפחה ואימוץ תפיסת "משפחה אחת – שופט אחד", שמשמעותה: אימוץ מודל העבודה שכבר קיים בלא מעט מדינות בהן הוקמו בתי משפט ייעודיים לאלימות נגד נשים באופן המונע ריבוי גורמים מעורבים בתהליך, כאשר כיום בישראל עבירות אלימות במשפחה מטופלות במספר בתי משפט: בתי משפט רבניים, בתי משפט השלום, בתי משפט לענייני משפחה ועוד.

ויצו קוראת להכשיר את השופטים, הפרקליטים, צוותי יחידות הסיוע בכל חלקי מערכת המשפט לטיפול בעבירות אלימות במשפחה. משפחות נפגעות אלימות, לרבות הגורמים הפוגעים וקורבנות האלימות, הינן בעלות מאפיינים ייחודיים המבדילים אותן מלקוחות אחרים של מערכת המשפט. מאפיינים אלו דורשים הכרות וידע מקצועי על מנת לטפל במקרה בצורה נאותה ומקצועית. כל עוד הטיפול במקרי אלימות במשפחה במערכת המשפט בישראל אינו מתקיים בבתי משפט ייעודיים, עובדים רבים אמונים על טיפול בעבירות אלו ללא הכשרה מתאימה.

ויצו קוראת להכשיר את עובדי מערכת המשפט למאפיינים הייחודיים של עבירות אלימות במשפחה ותציע כלים להתאמת עבודת מערכת המשפט למאפיינים אלו, על מנת להבטיח עשיית צדק והכרעות דין הוגנות ומתאמות לרמת המסוכנות ומורכבות המשפחה.

משרד הכלכלה: דו"ח המבקר מתריע על תופעת האלימות הכלכלית. אחד ממאפייני התופעה הינה מניעת האפשרות של האישה להשתלב בשוק העבודה או נשירתה כתוצאה מהאלימות המתמשכת. רבות מהנשים הבוחרות להתנתק מהקשר האלים ממנו סבלו ולצאת לדרך חדשה מטפלות בילדים והינן חסרות הכשרה, ועל כן מתקשות במציאת עבודה אשר תאפשר להם לפתח עצמאות כלכלית והשתלבות תקינה ומוצלחת בחברה מחדש.

ויצו קוראת ליצירת תוכנית שיקום מקצועי ייחודית לנשים נפגעות אלימות אשר תאפשר הכשרה מקצועית וקבלת כלים הנדרשים להשתלבות בשוק העבודה.

בנוסף, בזמן הנוכחי ועד החלטת המדינה להשקיע את הנדרש, ויצו תפעל בכמה מישורים על מנת להיאבק בתופעה, בין היתר בפעילויות שונות לגיוס תרומות וכמו כן תקיים את הכנס "מופקרות לגורלן", שיעסוק בנשים האמיצות שהיו קורבנות לאלימות נגד נשים ובחרו לעזוב את ביתן ולהתחיל מחדש, וכמובן בסיוע לו הן זקוקות בשלבים השנים של תהליך השיקום של חייהן וכן תוביל קמפיין רחב היקף לגיוס תרומות לסיוע למאבק באלימות נגד נשים תחת המסר "מופקרות לגורלן" .

בכנס, שייערך בסינמטק תל אביב מחר (שני) ב-22 בנובמבר, ייערך טקס "לזכרן" כולל עדות של אחת מבנותיה של רחל אייזנשטט, ויתקיימו ההרצאות: "בוראות עולם" - עו"ס הדס דגן המנהלת הארצית של "צומחות יחד" תציג את הנעשה בשש קהילות נשים יוצאות מקלט, ו"שקופים בריבוע" - עו"ס ענת אופיר מ"מכון חרוב" תעסוק בילדים חשופים לאלימות וחשיבות תהליך הטיפול בהקשר שבירת הרצף הבין-דורי.

עו"ד נעמה קמינסקי תעסוק בדו"ח מבקר המדינה 2021 מהשטח ביחס לטיפול ושיקום באלימות נגד נשים, עו"ס אדוה קרא המנהלת הארצית של עמותת "בעצמי" תציג תוכנית דף חדש-ליווי נשים במסגרת הסל ומענק היציאה מהמקלטים, הקרימינולוגית תהילה גאדו תציג את מחקרה שעסק במענים לנשים בשלב השיקום בישראל 2021, ותרצה בכנס גם עדי לב שמשתתפת מזה שלוש שנים בתוכנית ויצו "צומחות יחד". רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצו, תסכם את הכנס ולאחר מכן תוצג ההצגה "רצח בהסכמה" של חנה ואזנה שהושקה בפסטיבל עכו בספטמבר 2021.