חברות יקרות,
אני מרגישה זכות גדולה לעמוד כאן במליאת הכנסת ולדבר בשם ויצו התנועה שעיצבה את החברה הישראלית, התנועה שנגעה ונוגעת בחייהם של רבים באהבה ברגישות ובנחישות.
אני עומדת מולכן ולנגד עיני חולפות השנים בהן אני מכהנת בתפקידים מגוונים בויצו, מלווה את החברה הישראלית המתהווה במשך 45 שנה.
ויצו היא זו שהגשימה את הרעיון הציוני והציבה את אבני הדרך לשירותים הציבוריים, שאותם העבירה לידיים ממלכתיות, כמו: טיפות חלב, תינוקות אסופים, מעונות, בתי ספר חקלאיים, הכשרה מקצועית ופעילות פוליטית.
הבית הזה הוא התגשמות המדינה הדמוקרטית.
הבית הזה הוביל שורה ארוכה של חוקים שקידמו ושמרו על זכותן של נשים בחברה הישראלית.
בבית הזה מצאנו חברות לדרך שיחד הובלנו יוזמות חקיקה, שקידמו את מצבן של הנשים בחברה הישראלית.
בימים האחרונים עוברת החברה הישראלית טלטלה, ואני מתכוונת לפרשת הנשיא קצב.
בואו נודה כולנו, הופתענו!
לא האמנו שבית משפט יחמיר עם נשיא לשעבר!
אני חושבת לעצמי, לו הייתה פרשת קצב מתרחשת לפני 30 שנה, האם החשיפה והטיפול בה היה מניב את אותה תוצאה?
אני לא בטוחה.
משה קצב הוא תוצר של תפיסת עולם כוחנית שעליה התחנכו דורות, שכל הדרכים וכל האמצעים כשרים. כמוהו עשו גנרלים, פוליטיקאים מעסיקים...
ב"ה הנורמות השתנו!
החקיקה ופסיקות בית המשפט בין אם בפרשת יצחק מרדכי, או חיים רמון ואחרים משקפים תהליך שבו בתי המשפט הפנימו את דפוסי ההתנהגות של הקרבנות, והיום הם מעריכים את עדותן אחרת.
בבית הזה בשנת 1998הונחה אבן דרך משמעותית ביותר בשמירה על כבוד האדם בכלל וכבודה של האישה בפרט, כאשר נחקק החוק למניעת הטרדה מינית. בישראל, עקב הרתיעה של קורבנות הטרדה מינית מפנייה למשטרה, יזמה ויצו הצעה לפיה הטרדה מינית תוכר כתאונת עבודה. הליך זה יקל על המוטרדות שלא מסוגלות להתמודד עם ערוצי הטיפול הקיימים. הטרדה מינית היא עבירה פלילית שעונשה מאסר. דרך הטיפול בה הוא גם בהגשת תלונה למשטרה, ובירור התלונה במסגרת המערכת המשפטית.
את חשיבותה של החקיקה כערוץ לקידומן של נשים בחברה הישראלית משקף התיקון לחוק החברות הממשלתיות, שקובע כי בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של שני בני המינים. שיעור הייצוג של נשים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות עלה מ- 7% בשנת 1993, השנה בה התקבל התיקון לחוק, ל- 44% בשנת 2010. בעקבות הצלחה זו עובדת ויצו ישראל על ייצוג הולם של נשים בדרגות בכירות בשירות הציבורי. כי בחברה מתוקנת ומתקדמת נשים חייבות להיות נוכחות בכל מקום שבו נקבעת מדיניות או מתקבלת החלטה וזאת ראתה לפני למעלה מ- 60 שנה הגב' רחל כגן בהוראות לאסיפה המכוננת בשנת 1947.