24 נובמבר 2011
היום הבינ"ל לציון המאבק באלימות נגד נשים:
עשרות נשים וחברות כנסת השתתפו בצעדת אבלות ועצרת זיכרון שערכה ויצו בת"א לזכרן של 24 הנשים שנרצחו ב-2011 ע"י בני משפחתן
חברות הכנסת בעצרת: חברה המתייחסת בסלחנות להדרת נשים ושאין בה כבוד ושוויון אמיתי לנשים, לעולם לא תצליח למגר את תופעת האלימות".
ח"כ ציפי לבני: "איך אפשר לומר לנשים לזהות סימנים מקדימים של אלימות אם אנחנו כחברה לא מזהים את סימני האלימות המקדימים? צדק חברתי לא נוגע רק למחירי דיור, אלא גם לכבודן ומקומן של נשים בחברה".
יו"ר ויצו ישראל, גילה אשרת: "אלימות נגד נשים היא לא בעיה של הנשים בחברה. היא בעיה של החברה. ויצו תמשיך להציל חיי נשים וילדיהן כדי לאפשר להם חיים טובים מחוץ למעגל האלימות".
שייך אמיין כנען, שבתו נרצחה ע"י בעלה: "בעלה של ביתי רצח אותה בדם קר והשאיר את שני ילדיה המומים ובוכים על גופתה. ישראל התמודדה עם מלחמות קשות אך לצערי היא לא מצליחה להתמודד עם המלחמה באלימות במשפחה".
עשרות פעילות ויצו מרחבי הארץ התכנסו היום בבית ויצו בת"א ויצאו משם לצעדת אבלות עם 24 ארונות קבורה, לזכרן של הנשים שנרצחו השנה בידי בני משפחתן. בסיום הצעדה, שהתקיימה לאורך שד' דוד המלך, אבן גבירול ושאול המלך, נערכה עצרת זיכרון ברחבת מוזיאון ת"א בה השתתפו חברות הכנסת ציפי לבני, ציפי חוטבלי, יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה, זהבה גלאון, אורית זוארץ, נינו אבסדזה, אישי ציבור נוספים והנהלת ויצו: טובה בן דב, יו"ר הנהלת ויצו העולמית, גילה אושרת, יו"ר ויצו ישראל, מירלה גל, מנכ"לית ויצו העולמית, שרית ארבל, מנהלת ויצו ישראל. העצרת נערכת ע"י ויצו בכל שנה לציון היום הבינ"ל לציון המאבק באלימות נגד נשים ב-25 בנובמבר.
את העצרת פתח השייח אמין כנעאן, שבתו מנר נרצחה השנה ע"י בעלה. השייח אמין חבר בארגון "משפחות נרצחים ונרצחות" בראשותה של לרה צינמן, אשר יזם וקידם הקמתם של "מרכזי סיוע למשפחות נפגעי עברות המתה". את המרכזים מפעילה ויצו והם מעניקים למשפחות אשר חוות שכול פתאומי בעקבות רצח, תמיכה וסיוע משפטי. השייח אמין ריגש את הקהל כשסיפר שביתו נרצחה בדם קר כשבעלה השאיר את שני ילדיה המומים ובוכים על גופתה. השייח אמיין מספר: "הוא היה מנהל בכיר בבנק ופתאום במשפט הוא מוגדר כלא שפוי. אמרתי לשופטים, זה לא אדם שזכאי לרחמים מבית המשפט. שנה וחצי נאבקה משפחתנו בבית המשפט כדי להוכיח שהיה שפוי. בחברה שלנו האלימות היא מגיפה, אף אחד לא מוסמך לקחת נשמה של אדם אחר. ישראל התמודדה עם מלחמות קשות אך לצערי היא לא מצליחה להתמודד עם המלחמה באלימות במשפחה. המדינה צריכה להשקיע משאבים כדי להתמודד עם התופעה, לפני שמרחשים מקרי רצח. מה עוזר כשאומרים ברשויות הרווחה שלא היה תיק ברווחה? למה צריך לחכות שייפתח תיק במשטרה או ברווחה כדי לטפל ולהשקיע במניעה? אנו לא ניתן לאלימות לנצח אותנו. לא נשכח ולא נסלח".
יו"ר ויצו ישראל, גילה אשרת התייחסה לדבריו של שייח כנען ואמרה: "קשה להתמודד עם כאב של אב שאיבד את ביתו. אלימות במשפחה היא ההפרה הבוטה ביותר של זכויות האדם, ולכן חשוב שהמסר שייצא מכאן היום יהיה חד וברור: אלימות נגד נשים היא לא בעיה של הנשים בחברה. היא בעיה של החברה. גם הדרת נשים מהמרחב הציבורי מביאה לדה לגיטימציה של הנשים ומעבירה מסר שהן נחותות. זו בעיה המחייבת אותנו כחברה מתוקנת לנקוט בצעדים למיגור התופעה, ע"י הצבתה בראש סדר העדיפויות הלאומי ולהקצות משאבים ליישום תכניות עבודה מערכתיות. יש להשקיע בחינוך, יש להעמיק בשירותי הרווחה, ויש להרחיב את החקיקה. ויצו תמשיך לפעול בנחישות להעלאת המודעות הציבורית לתופעת האלימות במשפחה לצד הטיפול בקרבנות ותמשיך ככל שתוכל להציל את חיי הנשים וילדיהן ולאפשר להם חיים טובים יותר מחוץ למעגל האלימות.
ח"כ ציפי חוטובלי, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה: "חסרים באירוע כאן 96 חברי כנסת - אף אחד מהם לא ראה לנכון לפקוד את המאהל. למרות שהמאהל במרכז העיר, גברים אינם מגיעים לכן. כל עוד המאבק באלימות נגד נשים הוא נחלתן של פעילות
לבד, הדבר מורה שאנחנו רחוקים מפתרון הבעיה. האלימות נגד נשים אינה מתרחשת בחלל ריק. זה מתחיל בזה שתמונות נשים לא מופיעות על אוטובוסים, זה מתחיל כשיש רחובות נפרדים לגברים ולנשים, זה מתחיל כשאישה צריכה לעלות על האוטובוס מהדלת האחורית. כל עוד המדינה אינה משקיעה משאבים בחינוך, מניעה וטיפול באלימות נגד נשים מהפיכת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אינו כולל את כבוד האישה וחירותה.
ח"כ זהבה גלאון: "השבוע העברנו בכנסת חקיקה למתן הבטחת הכנסה לנשים השוהות במקלטים, אותה יזמה ויצו. עכשיו האוצר מבקש לקצץ בגמלה. טיפול בנשים נפגעות אלימות זו אחריות חברתית, זו לא בעיה של הנשים בלבד. צריך לעשות מהפך תודעתי- הגיע הזמן לעצור גברים מכים במעצר עד תום ההליכים".
ח"כ אורית זוארץ, יו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים: ״כל תקיפה מינית, כל רצח ואלימות הם פיגוע טרור. אם מדינת ישראל הייתה משקיעה עשרה אחוז מסכומי העתק שהיא משקיעה בביטחון הצבאי, גם בביטחון האישי של אזרחיות בישראל, מצבנו היה שונה לגמרי. התופעות הללו מקורן כבר בילדות, השבוע אני מקיימת בכנסת דיון בנושא זנות של קטינות וקטינים בישראל. גם שם התשובה היא סדר עדיפויות לקוי של הממשלה וגם שם ניאבק כדי לחולל שינוי״".
ח"כ נינו אבסדזה: "לצערי בתקופה האחרונה אנו רואות מול עינינו תופעה מתגברת של הדרת נשים,בטקסים,בתחבורה הציבורית ובזירות נוספות במרחב הציבורי,אלימות צומחת על רקע תרבותי מסוים ואני חוששת כי במידה ומגמות אלה יימשכו לא נצליח להילחם בתופעה המזעזעת של רצח נשים.על שולחנה של ועדת שרים מונחת כרגע הצעת חוק שלי הקובעת כי דיוני בית משפט בנושאי אלימות במשפחה יהיו בדלתיים סגורות במידה ותהיה דרישה לכך.אני מקווה שהצעה זו תתקבל ואכן תעודד נשים להתלונן על מקרי אלימות וניצול".
ח"כ ציפי לבני, יו"ר האופוזיציה חתמה את העצרת: "מדברים על עם שמאוחד כלפי איומים מבחוץ. רצח נשים קורע את כולם – עדות שונות, מגזרים שונים. אני רוצה שנהיה מאוחדים לא רק סביב הבעיות אלא גם סביב המלחמה באלימות ומניעתה. זה בכלל לא משנה מה הנשים עושות, הן יכולות לעשות מה שהן רוצות, אין דבר בעולם שיכול להיות סיבה עילה או תירוץ להרמת יד על אישה או חס וחלילה רצח. כאשר נשים נכנסות מתחת לחופה הן לא יוצאות משם עבדים וכאשר נשים נכנסות מתחת לחופה הן עושות את זה מתוך בחירה חופשית – הן אינן הופכות לקניינו של אדם. ולא קנו אותן בחופה כפי שלא קנו אותן בקבלה לעבודה – וזה לא משנה אם המעסיק הוא אדם מהשורה או נשיא מדינת ישראל. אין מישהו שיש לו בעלות על גופה של אישה, על כבודה וזכותה לחיות את חייה לפי הבנתה. ואת המסר הזה צריך להוציא מכאן בקול גדול כפי שאנחנו עושות כאן עכשיו.
רצח במשפחה לא קורה פתאום. אני יודעת שההנחיות של ויצ"ו מדברות על כך שברגע שהוא מרים קול, רק עושה תנועה – זה הרגע שאת יודעת שצריך לשים לזה קץ. אבל אני לא יכולה לומר לנשים לזהות סימנים מקדימים אם אנחנו כחברה לא מזהים את הסימנים המקדימים בחברה.הסימנים המקדימים האלה שאומרים לנשים לא לשיר, שאומרים להן לעזוב את היחידה בצבא כי מגיע מישהו שלא יכול לשרת אתכן, ותעלו באוטובוס בדלת האחורית או תתלבשו אחרת כי זה מפריע למישהו אחר, כאשר אין נציגות בבתי הדין הרבניים אז למה שיהיה מישהו שיבין כאשר אתן מגיעות עם אותם סיפורי האלימות?.
התקיימה מחאה חברתית מדהימה בקיץ האחרון – המאבק לא יכול להסתיים במאבק על מחירי הדיור והמחירים בסופר. צדק חברתי וערבות הדדית נוגע גם לשוויון נשים בחברה. אנו צריכות לקרוא לציבור, כולו נשים וגברים כאחד - צריך לצאת למאבק ציבורי נרחב. לא רק בירושלים בכנסת אלא גם בתל אביב ובכל מקום בארץ".
ע"פ נתוני ויצו בשנת 2011 נרצחו בישראל 23 נשים ע"י בני משפחה, לעומת 20 בשנת 2010 ו-15 בשנת 2009 (בניגוד לנתוני משרד הרווחה הנמוכים בהרבה). מתוך 24 הנשים 9 מהמגזר הערבי, 5 יוצאות חבר העמים ואחת עולה מאתיופיה. מדובר בגידול של 20% משנת 2010 ועלייה של 60% משנת 2009. ע"פ הערכות ויצו בישראל יש כ- 200,000 נשים מוכות וגברים מכים וכ – 600,000 ילדים עדים לאלימות – כל אשה שביעית הוכתה לפחות פעם אחת בחייה על ידי בן זוגה. בנוסף, ע"ע הערכות ויצו התרחשו מאות ניסיונות לרצח בתוך המשפחה אך היות ולא הסתיימו במוות אינן נספרים.
במסגרת אירועי היום הבינ"ל למאבק באלימות השיקה ויצו קמפיין להעלאת המודעות לאלימות נפשית נגד נשים החושף נורות אזהרה לגילוי התנהגות אלימה. מטרתו לעודד נשים לפנות לקבלת עזרה כשהן סובלות מאלימות נפשית. במסגרת הקמפיין מופץ סרטון בו ניתן לצפות באתר ויצו: www.wizo.org.il
.
|
|
טובה בן-דב, יו"ר הנהלת ויצו העולמית,
מדליקה נר לזכרן של הנשים שנרצחו.
http://
|