מיכל מודעי, נשיאתה הרביעית של תנועת ויצו העולמית בין השנים 1996-2004 ונשיאת הכבוד של הארגון, הלכה לעולמה ביום שישי האחרון, בגיל 81.
מודעי, דור שישי בארץ, נולדה בירושלים בשנת 1931, נצר למשפחת סלומון, שעל אבותיה נמנה יואל משה סלומון, ממיסדי העיר פתח תקווה.
מיכל עבדה כגננת במעברת עולים ליד זכרון יעקב וכבר בשלב זה למדה להכיר את מצוקתם של העולים והצורך בעזרה של החברה הוותיקה בישראל לאוכלוסיות החלשות יותר.
ב-1951 נבחרה מודעי למלכת היופי השניה של ישראל ויצאה לאירופה ולארה"ב למבצעי התרמות של מגביות שונות למען ישראל. בשנה זו הכירה את מי שיהיה בעלה ושר האוצר מטעם הליכוד, יצחק מודעי, שבאותה תקופה שימש נספח צבאי בלונדון.
בשנת 1968 החלה מודעי את פעילותה ההתנדבותית בסניף ויצו בהרצליה- פיתוח ומיקדה את פעילותה בהשקעה למען התפתחותו של נוה ישראל, ישוב העולים ליד הרצליה. מכאן, צלחה דרכה והיא נבחרה לשמש במגוון תפקידי מפתח בתנועת ויצו-כולם בהתנדבות:
1975-1979 כיהנה כסגנית יו"ר ויצו ישראל. בתוקף תפקידה פתחה רבות בקרב נשים את תחום ההתנדבות למען הקהילה ולמען שירותי עזר לצה"ל.
ב-1979 נבחרה ליו"ר ויצו ישראל והתמנתה לנציגה הרשמית של ויצו במועצת ארגוני הנשים בישראל. במסגרת תפקידה יזמה ופעלה למען הקמתו של מקלט ויצו הראשון לנשים מוכות. המקלט פועל עד היום ותחת גגו חסות עשרות נשים וילדיהן מדי שנה. ויצו הקימה מאז מקלט נוסף לנשים נפגעות אלימות, באזור המרכז.
בשנת 1980 נחברה לסגנית יו"ר ויצו העולמית ובינואר 1984 נחברה לתפקיד יו"ר הנהלת ויצו העולמית, אותו מילאה עד שנת 1996 בה נבחרה לנשיאת הארגון. בתוקף תפקידה היתה חברה בנשיאות הוועד הפועל הציוני.
בין השנים 1996-2004 כיהנה מודעי כנשיאת ויצו ותרמה רבות לחיזוק הקשר של יהדות התפוצות עם ישראל ולפיתוח החינוך ההתיישבותי ברשת כפרי הנוער של ויצו.
כאות הוקרה וההערכה על פעילותה למען החברה בישראל זכתה מודעי, בשנת 1999 , בפרס ראש הממשלה לפעילות התנדבותית ובשנת 2004 קיבלה את אות יקירת תל אביב.