בשנים האחרונות עולה המודעות הציבורית לתופעת האלימות במשפחה, למרות זאת, האלימות אינה חולפת מעצמה עם השנים ולעיתים אף מסלימה. מה עובר דווקא על הנשים המבוגרות יותר שחיות תחת איום האלימות שנים רבות?
"מדובר בדור אחר, נשים מעל גיל 60 שנמצאות בסיטואציית חיים שונה מאישה צעירה, הן לא מרגישות שהן יכולות לשנות, הן חיות בתוך מערכת זוגית לא שוויונית שכבר פחות מקובלת היום", מסבירה, עו"ס לילך ירדן, מטפלת בנשים במרכז למניעת אלימות של ויצו בירושלים, "הילדים כבר אינם בבית והן כבר בפנסיה ונמצאות זמן רב יותר במחיצת הבעל האלים, כל אלו מחייבים טיפול שונה והתייחסות שונה".
במרכז לטיפול ולמניעת אלימות של ויצו בירושלים פועלת בשנים האחרונות קבוצה טיפולית לנשים בגיל המבוגר, המשתמשות בפוטו-תרפיה ככלי טיפולי. במהלך הטיפול הנשים מקבלות מצלמה ומתחילות לצלם תמונות המהוות דימוי והשלכה לרגשות שלהן, התהליך מסייע להן לעבד את התחושות הקשות הקשורות באלימות שחוו במהלך השנים. בימים אלו קבוצה זו יצרה יחד תערוכה של הצילומים שנותנת ביטויי לחוויות שלהן הקשורות בסבל וחיים לצד בו זוג אלים.
עבור הנשים תהליך הצילום הוא תרפיה, חלק מתהליך של אישה נפגעת אלימות בדרך ליציאה ממעגל האלימות הוא האומץ לשתף. לאחר שההסתרה והבושה היו חלק מהותי מחייה במשך זמן רב, דרך הצילום היא מצליחה לחשוף את עולמה הפנימי.
הנשים בקבוצה לוקחות את המצלמה גם לביתן במטרה לצלם מטאפורות לעולמן הרגשי, את התמונות הן מביאות למפגש הקבוצתי ויחד עם המטפלות מנסות לנתח את התחושות והרגשות סביב התמונה. בנוסף, במפגש עצמו הן מקבלות אביזרים כמו בובות למשל, בעזרתן הן מביימות סיטואציית צילום שכמובן ממחישות את הרגשות שלהן, כך הן מעבדות את הרגשות שלהן ואת החוויות הקשות שלהן מהחיים.
"לקיחת המצלמה לידיים מאפשרת לאישה נפגעת אלימות לחוש כי השליטה אצלה, היא מחליטה מה ייכנס לפריים ומאיזו זווית להסתכל על ההתרחשות, וזו תחושה חדשה לה, כי בבית השליטה לרוב הייתה בידי בעלה". מסבירה, עו"ס לילך ירדן, "בנוסף, בצילום עוסקים הרבה בנסתר ונגלה, באור וצל ובחשיפה עצמית – כל אלו מתחברים לעולמה הפנימי של אישה נפגעת אלימות ודרך העיסוק בהם היא עוברת תהליך שיקומי. נשים רבות חשות שהצילום עזר להן להתמודד עם שאלות כמו "מה יגידו עליי?" או איך אני רוצה שייראו אותי?".
א' אישה בת 70 הנמצאת בפנסיה, הגיעה לטיפול במרכז לאחר שבמשך עשרות שנים סבלה מאלימות מילולית, רגשית, פיזית, כלכלית ושתלטנית ולא עזבה את הבית. היא הגיעה לטיפול כי הרגישה קצת יותר חזקה מאחר ובעלה חלה ומעמדה בבית התחזק והשתנה, פתאום היה לה יותר כוח בבית שאפשר לה גם לגייס כוחות לטפל בעצמה. "כעסתי על עצמי שהסכמתי להיות שם כל השנים, דרך תהליך הצילום הבנתי שיש דרך אחרת , אחרי שהסתכלתי על הצילומים שלי השלמתי עם חיי והפסקתי לכעוס, ההשלמה סייעה לי להגיע למקום טוב יותר בחיי", מספרת א', " אם אפילו אישה אחת תראה את התערוכה הזאת וזה יעזור לה לצאת מזה ולדעת שהיא לא צריכה לסבול אפילו עוד פעם אחת עשיתי את שלי".
הנשים היוצרות עושות צעד נוסף בדרך למקום טוב יותר בחייהן, ומתוך העבודה המשותפת גם מבינות שיש להן את הכוח לעשות שינוי בעצמן ובחברה בכלל. "במקום שאני נמצאת בו היום אני יודעת שלא לי ולא לאף אישה מגיע להיפגע יותר. חשוב לנו שהתמונות שלנו יעבירו מסר לחברה, שיראו כמה נשים סובלות מהאלימות על כל סוגיה", כך אומרת מטופלת אחרת שתמונותיה מוצגות בתערוכה.
התערוכה תוצג בבית שמואל – מרכז שמשון החל מ 29.12.13 ועד ל- 3.2.13 , ברחוב אליהו שמעא 6 בירושלים. ניתן להגיע בכל ימות השבוע בין השעות 10:00-20:00.
|