הקדמה:
במאמר להלן, נציג גישה המאפשרת לילדכם להתייחס לאותן סיטואציות המייצרות
אצלו תחושת פחד, באופן שונה, כך שהפרשנות הסובייקטיבית שלו תהא שונה
ומכאן גם הרגש שהוא ייצר יהא שונה כלפי 'אובייקט הפחד', כגון רגש חמלה או אהדה.
ישנם מצבים בחיי היומיום המעוררים בילדכם את הרגשת הפחד. לא ניתן לבטל את הרגשת הפחד (גם אנו ההורים מפחדים לפעמים...), אך ניתן לרכוש 'כלים' חשובים להתמודדות עמו.
הפחדים מתעוררים כאשר ילדכם קולט כי ישנם מצבים בחיים, עליהם אין לו שליטה ואין לגביהם ודאות (מי נמצא בחדר החשוך ? מי מסתתר בארון ? מי מתחבא מתחת למיטה ? וכו').
לגיטימציה לתחושת הפחד:
כאשר ילדכם מבטא פחד כלשהוא, חשוב מאד לתת לגיטימציה לתחושה שהילד מבטא ולהעביר מסר של אמפטיה אליו: "אני מבין/ה שאת/ה מפחד לשהות בחדר חשוך. זה בסדר לפחד".
לעג או זלזול ברגשותיו, עשויים רק לקבע בו את תחושת הפחד, במקום לאפשר לו להתמודד בכוחות עצמו על התחושה המאיימת של הפחד ולהמירה ברגש אחר.
אין גם ממש בנסיונות לשכנע "זה לא מפחיד, זה שום דבר" ולנסות לגרום לילדכם לראות את הדברים מהזווית שלכם. בצורה זו אתם יוצרים תנאי לקשר (הילד בודק האם אתם אוהבים אותו ומקבלים אותו, גם כשהוא מפחד), ואז הבעת הפחד הופכת להיות מטרתית, מתוך דרישה לתשומת לב, ולא בהכרח ממקום של הרגשת הפחד עצמו.
- העברת הילד למיטת הוריו מעניקה להם את כוח הגנה והילד החלש נשאר פסיבי
תלוי בהורים "הגיבורים". הילד לומד שאם הוא מפחד הוא מקבל התייחסות
מיוחדת ורווחים. יש שינוי בסדרי חיים למענו - למשל ישן במיטת הוריו, הם לא יוצאים לבילוי עקב מצוקתו. בכך הוריו מחזקים ויוצרים רווחים משניים מהפחד שמתקבע יותר ויותר, ואין לילד כל מוטיבציה אמיתית לשנות את המצב.
'האנשת' אובייקט הפחד:
'חושך' / 'מפלצת' / מקווה מים גדול / רעשים / 'חלומות רעים' יכולים להוות דוגמאות ל'אובייקט הפחד', או כל דבר שילדכם מפרש אותו כבלתי ניתן לשליטה (הגורם לחשש מאיבוד השליטה) והמייצר אצלו תחושת 'פחד'.
כדי לאפשר לילדכם לחזור לתחושת שליטה, ניתן להעלות שאלות הקשורות באובייקט הפחד, שמתן מענה עליהן מאפשר לילדכם לבצע 'האנשה'. האנשת ה'אובייקט' מאפשרת לילדכם ליצור סכימה קוגנטיבית (ואסוציאטיבית) ברורה מבחינתו, ולפרש אותו כידידותי. בצורה כזו, מתבצעת המרה של רגש הפחד, אל עבר רגש של אהדה, חמלה, או הזדהות. רגשות כאלה מניעים לתגובה של רצון להתחברות עם האובייקט במקום להתנגדות כלפיו.
דוגמא לפרוש שונה והמרת הרגש
אובייקט הפחד = מפלצות, חיות 'רעות', מכשפות וכו'
המפלצת או החיה הרעה, הינן פרי הדמיון של הילד, ועל כן חשוב לבקש מהילד לתארה עד כמה שניתן בפרוט: "איך קוראים לה?" "איך היא נראית?" "ומה המפלצת אמרה לך ? מה החיה הרעה אמרה לך ? מה היא סיפרה לך ? מה היא הבטיחה לך ?"
אם הילד מציין סיפור שמשתמע כמפחיד, אפשר לשאול אותו אם יש אפשרות גם לאימרות חיוביות - המפלצת אומרת: "מה היא אוהבת ללבוש ?" , "מה היא אוהבת לאכול ?", "מה היא עושה כשיש לה כאב בטן ?", "מה לדעתך היא תרצה להביא לך כהפתעה/מתנה... ?" , "בוא נשחק איתה במשחק שאתה אוהב...",
אח"כ אפשר להעלות שאלה המאפשרת 'האנשה' כגון: "מה היא לדעתך אוהבת?" "ממה היא מפחדת?" "היא אוהבת אנטיביוטיקה?"
ואפשר להמשיך לפעולות 'האנשה': "רוצה לצייר אותה ? אפשר בציור להוסיף לה כתר, או משקפיים, או חצאית מלמלה, או טיטול ולהפוך אותה לדמות אנושית . . .
כשהאימרה חיובית, הילד יכול לפתח רצון לידידות ו/או חברות עם יצור שעד לפני רגע היה מאיים ומהלך אימים עליו, וכך להמיר את רגש הפחד ברגש אהדה למשל.
אובייקטים נוספים של פחד:
פחד מחושך
כאשר מדובר בפחד מהחושך, אפשר וניתן לאפשר לו לבקש למשל, להשאיר מנורת לילה בחדר, עד אשר ילדכם נרדם מתוך תחושה שהאור נותן לו ביטחון ושהוא מהווה מחסום לכל מיני יצורים שילדכם פוחד מהם.אולי הילד יבחר כרית לחיבוק או שמיעת סיפורקלטת שהוא אוהב, או פיג'מה מיוחדת. חשוב שהוא יבחר וכך יחזיר לעצמו את תחושת השליטה בתוך החושך המפחיד.
אפשר גם ליצור הכרות והאנשה של ה'חושך' – "ממה החושך פוחד ?" "איך אתה יכול לעזור לחושך שלא יפחד ?"
פחד מחלומות 'רעים'
הפחד מחלום רע, בא לידי ביטוי לפני השינה. אפשר להציע לילד ליצור 'מלכודת חלומות רעים', שתופסת את החלומות ברגע שהם 'מתקרבים'. את צורת ה'מלכודת' חשוב לאפשר לילד לקבוע (ותסמכו על דמיונו העשיר !).
אנו מאד ממליצים שלא להעביר את ילדכם לישון אתכם (והמסר הוא כי מגיע גם לאמא ואבא פרטיות) אלא לשבת לידו במיטתו ולאפשר לו לספר לכם על החלום הרע עד אשר יירגע. גם במקרה זה חשוב לאפשר לילדכם לספר כיצד הוא חושב להתמודד ולהתגבר על החלקים שיצרו אצלו את תחושת הפחד.
במצבים מיוחדים שבהם ילדכם מביע חרדה, וכל ניסיונותיכם לאפשר לו לעלות על דרך להתמודד ולשלוט במצב, אינה עולה יפה, אזי ניתן לאפשר לו לישון בחדר ההורים, ליד מיטת ההורה (על מזרון שהוכן מבעוד מועד). לפעמים הילד באמת זקוק לשינה עם ההורים וההורים זקוקים לילד.
|