מחקרים מצאו כי כ- 80% מהגברים המכים היו עדים לאלימות בביתם או חוו אלימות. כ –60% מהנשים המוכות גדלו בבתים בהם הייתה אלימות. חשיבות השפעת המשפחה הינה גדולה והיא מהווה את התחנה הראשונה בטיפול באלימות. הקהילה החברתית בכלל ובית הספר בפרט הינם התחנה השנייה בה ניתן לסייע לבני נוער לעשות שינוי, לצאת ממעגל האלימות או להימנע מלהגיע אליו.
אנו מאמינים כי בידי אנשי חינוך, עובדים סוציאליים מדריכים בתנועות נוער וכד` הכוח למנוע את מימוש פוטנציאל האלימות במקרים בו הוא קיים, וכן האפשרות לחנך את בני הנוער כיצד יש להתנהג במקום בו מתגלים סימנים ראשונים לאלימות.
בדרך כלל הקשר עם בן זוג אלים מתחיל בצורה רומנטית וסוחפת כיאה לתקופת החיזור, אולם קיימים סימנים רבים אותם ניתן לאתר עוד לפני המכה הראשונה, סימנים המתגלים במקרים רבים כבר בראשית הקשר הזוגי – בתקופת החיזור.
סימנים אילו במרבית המקרים מעידים על פוטנציאל למערכת זוגית אלימה:
| • | חשדנות רבה |
| • | רכושנות |
| • | קנאות מופרזת (המובילה להתנהגות אובססיבית כגון: מעקב, שיחות טלפון חוזרות ונשנות) |
| • | מצבי רוח קיצוניים |
| • | בידוד בת הזוג מהחברה ומן המשפחה |
| • | ביקורת מתמדת ואי הערכה של רגשות בת הזוג, מחשבותיה והישגיה |
| • | התקפות מילוליות על בת הזוג ועל אנשים אחרים |
| • | האשמת בת הזוג בכל דבר שאינו מסתדר בזוגיות ובחיים המשותפים |
| • | הכחשת התרחשות אירוע |
| • | איומים באלימות |
| • | איומים בפגיעה עצמית |