ויצו בדו"ח אלטרנטיבי ליציאה ממשבר הקורונה

אורה כורזים, יו"ר ויצו ישראל: "למנות גברים בלבד לגיבוש אחת התכניות האסטרטגיות החשובות בהיסטוריה של המדינה, זה עיוורון כלפי העיקרון שנשים שותפות שוות בקביעת המדיניות, ופגיעה ביכולת להביא אל התכנית הסופית את כל חלקי האוכלוסייה. קוראות לרה"מ לאמץ את המלצות הדו"ח"

למעלה משלושים מומחיות ומובילות בתחומן חברו ביוזמת ארגון ויצו, לכתיבת דו"ח אסטרטגי ליציאה ממשבר הקורונה, אשר מכיל המלצות מעשיות בתחומים שלא נכללו בדו"ח המל"ל והמלצות הקשורות בחיזוק נשים ואוכלוסיות מוחלשות בחברה, שנפגעו מהמשבר. בין הנשים שהתגייסו לכתיבתו ראשות רשויות ובעלות תפקידים בכירים בשלטון המקומי, חוקרות ונשות אקדמיה, ראשי המערכת הפיננסית, בכירות במערכת החינוך ועוד.

בשבוע שעבר הגישה המועצה לביטחון לאומי את תכניתה ליציאה ממשבר הקורונה, שגובשה בסיוע צוות מומחים, כולם גברים. 
לדברי אורה כורזים, יו"ר ויצו ישראל: " למנות צוות של גברים בלבד לגיבוש את אחת התכניות האסטרטגיות החשובות שגובשו בהיסטוריה של המדינה, זה עיוורון כלפי העיקרון שנשים שותפות שוות בקביעת המדיניות, ופגיעה ביכולת להביא אל התכנית הסופית את כל חלקי האוכלוסייה. הפערים החברתיים רק הולכים ומעמיקים ואסטרטגיית היציאה מהמשבר חיבת לכלול מענים לאוכלוסיות המוחלשות. אנו קוראות לרה"מ לאמץ את המלצות הדו"ח שמהווה השלמה קריטית לדוח המל"ל ולהנחות את כלל הגורמים ליישמן". 
 
דו"ח המומחיות של ויצו מתייחס לתחומים רבים ואלו עיקריו:

בנגוד לדו"ח המל"ל שנעדר התייחסות לנושאי רווחה וחברה, דו"ח ויצו מתמקד במתן המלצות לטיפול בארבע אוכלוסיות ייעודיות: נשים מתחת לקו העוני, נשים חשופות לאלימות, נער בסיכון ואזרחים ותיקים. 

נשים מתחת לקו העוני: למדינת ישראל חובה מוסרית וחוקית לשמירת מיגונן של מטפלות סיעודיות ועובדות ניקיון, כולל יצירת מערך היסעים ממוגן ומתן בדיקות קורונה להן ולשאר הצוותים אליהם נחשפים הקשישים בביתם, או במרכזי יום ודיור מוגן. יש להוסיף 1,000 ש"ח לקצבתן בימי הקורונה, לדאוג לאספקת ארוחות צהריים, מחשבים ניידים וחיבור לאינטרנט לילדים במשפחות החיות בעוני ולבטל את הקיצוץ שנעשה בתכניות המיועדת למשפחות בעוני בישובים העניים ביותר (אשכול 1-4). 

נשים הסובלות מאלימות: מאז חודש מרץ נשים נפגעות אלימות וילדיהן מצויים במצב "שבי" עם הגבר האלים ללא גישה בטוחה לגורמי סיוע. עלייה של 30% בפניות המדווחות על אלימות כלפי נשים, מקלטי הנשים המוכות נמצאים בתפוסה של מעל 90%. המשך הסגר יביא להסלמה באלימות. בויצו קוראים להוסיף מסגרות חירום, גם לקראת גל נוסף לקורונה, לפתח דרכים חדשניות שיאפשרו לנשים לדווח על מצבי מצוקה גם בתנאי סגר, להיערך לחזרה הדרגתית לשגרה תוך הגדלת נפח המטופלים במרכזים ובמקלטים לטיפול באלימות ולהסדיר יציאה למגורים עצמאיים בקהילה בדירות מעבר לנשים היוצאות ממקלטים. 

נערים ונערות בסיכון: כ 300,000 ילדים בסיכון במדינת ישראל וכ- 15,000 בפנימיות או מוסדות שונים, חלקם הגדול סובל מאי תפקוד הורי, הזנחה ואלימות פיזית או מינית. החזרתם מהמוסדות לביתם, או הפסקת הטיפול התומך בהם במצב של סגר, משאירה אותם חשופים לחלוטין להסלמה של האלימות ללא כל אפשרות לקרוא לעזרה. נזק מתמשך שעלול להיות בלתי הפיך.
ההמלצות בנושא זה הן: הפעלת שירותי חירום וייעוץ נגישים וזמינים ברשת, הפעלת שרות חירום קהילתי - מועדון או מקום מפגש לכמה שעות ביום שיאפשר לצאת לכמה שעות מהבית, הפעלת מקלט חירום - מגורים זמינים ומידיים לנערות וצעירות ללא מענה לינה / תחת סיכון פיזי, הרחבת זכויות הביטוח הלאומי לנערות וצעירות ללא מקורות הכנסה,  פתיחת המוסדות שהפכו לבית מוגן לילדים בסיכון, תוך הקפדה על כללי משרד הבריאות.

אוכלוסיית המבוגרים: דו"ח ויצו ממליץ על הקמת צוות מיוחד שיגבש הסדרים ליציאת מבוגרים מהבידוד ולבטל את ההגבלות הגורפות על הגיל השלישי. לטענת נשות המקצוע, יש מקום לאפשר למבוגרים בחירה בין חלופות תוך איזון בין הצורך להגן על מערכת הבריאות לבין זכותם של המבוגרים לממש את רצונם החופשי ולהמשיך לחיות חיים בעלי משמעות והנאה. המעוניינים להישאר בבידוד יוכלו לעשות זאת, בלי לפגוע בזכויותיהם ותוך קבלת מענה דיגיטלי מרחוק לצרכיהם השונים. למי שאינו מעונין בבידוד, יש לאפשר לצאת מהבידוד, תוך הקפדה על תנאים שיצמצמו את סיכון ההידבקות. אין מקום להפוך את השנים האחרונות בחייהם של המבוגרים בישראל לאומללות בשם ההגנה על בריאותם. 

החברה הערבית: החברה הערבית נפגעה כלכלית באופן דרמטי מהמשבר. בין ההמלצות: לייחד מענים תוך התאמה לערים ולרשויות המקומיות לפי מאפייני היישובים השונים בגיבוי תקציבי. הסברה בשפה הערבית וטיפול מונגש לביטוח לאומי ומשרדי הממשלה, ציוד במחשבים את החברה הערבית, שיתוף פעולה עם ההנהגה המקומית או הרשויות, דחייה במועדים למימוש תקציבי החלטה 922, וגמישות בהסטת תקציבים לצורך ההתמודדות עם האתגרים הייחודיים בימים אלו.

בתחום התעסוקה: המלצה משמעותית היא לגבש מודלים של תעסוקה שיאפשרו לאימהות לשמור על מקום עבודתן ועל הכנסתן בתקופה הקרובה ולעתיד. 

חינוך וחינוך בגיל הרך: המומחיות שבחנו את התנהלות המדינה בתחום החינוך זועקות בדו"ח את זעקתם של הורים רבים ובפרט אמהות, וטוענות כי ניכר שמערך הלמידה מרחוק אינו מהווה פתרון מלא ומתאים מבחינה לימודית, חברתית ורגשית לאורך זמן.  לדבריהן, דו"ח המל"ל אינו נותן מענה לאתגרי הלמידה מרחוק, גם אלו המשפיעים בעיקר על נשים, הנאלצות להמשיך עבודתן מהבית תוך מתן ליווי וסיוע לצרכי הילד ומילוי משימות נוספות. 

המלצות המומחיות בתחום זה:
פתיחת מערכות החינוך של הגיל הרך, גני הילדים והחינוך היסודי עד כיתה ג'  כתנאי הכרחי לחזרת ההורים ובמיוחד האימהות לעבודה, ופתיחת המסגרות בקבוצות קטנות ונפרדות . 
לשלב בלמידה מרחוק מרכיבים מתחום החינוך הבלתי-פורמלי, בשיתוף הרשויות המקומיות, כולל פעילות בקבוצות קטנות במרחבים פתוחים, כדרך ליצירת העשרה והפגה לילדים בהתאם להנחיות. זאת בדגש על צמצום הפערים הנוצרים בתקופה זו בקרב אוכלוסיות מוחלשות. 
מתן קדימות מובהקת לשילוב ילדים בסיכון במסגרות מתאימות, תוך אפשרות לפתיחה מחודשת של תכניות ייחודיות עבורם ועבור משפחותיהם, ללא תלות במהלך הכולל של פתיחת מערכת החינוך . 
הפעלת מסגרות לגיל הרך בריחוק קבוצתי במקום בריחוק פרטני. הילדים יחולקו ל 4-3 קבוצות והעלות להורים בגין החזרה למסגרות לא תעלה על זו שהייתה ערב משבר הקורונה. עוד בהמלצות להעסיק נשים מובטלות כמטפלות נוספות לצוות המקצועי, לאחר הכשרה בסיסית, ולפתוח בדחיפות את המסגרות לילדים ופעוטות בסיכון, אשר לא פועלות. 

ארגוני החברה האזרחית: בנגוד לדו"ח המל"ל שלא מצא לנכון להתייחס לארגוני החברה האזרחית – מזהיר דו"ח ויצו שבמידה ויקרסו ארגוני המגזר החברתי, אוכלוסיות שלמות במדינת ישראל לא יקבלו מענה לצרכים החשובים והרגישים ביותר ויהיה בלתי אפשרי ליישם את מדיניות הממשלה ליציאה מחירום ועידוד צמיחה מחודשת של המשק. 
הדו"ח מדגיש את המשמעויות של החלטות הממשלה בנושאים חברתיים וממליץ לדאוג לשילובם של נציגים ומומחים מהמגזר החברתי בשולחן מקבלי ההחלטות ביחס לניהול המשבר ואסטרטגיית היציאה לשגרה. 
בין ההמלצות: הקמה של קרן חירום למענקי סיוע לארגונים חברתיים, הקלות במיסוי כפי שנעשה בכלל המשק, ביטול תשלום מס מעסיקים לתקופה זו. מס זה, חל רק על המגזר החברתי , הגדלת יכולת גיוס התרומות לארגונים החברתיים.

בתחום הבריאות: יש להרחיב את איסוף הנתונים לא רק לבחינת מצב ההתפשטות של המגפה עצמה, אלא גם לאיסוף נתוני הנזקים הבריאותיים העקיפים שנגרמים כגון היעדר מתן טיפול לחולים אחרים; השלכות הבידוד על מצבם של אנשים ושהות ממושכת בבית, בפרט לקשישים בבתי אבות או למתגוררים בגפם וכו'. 

בין המלצות: התייחסות ייחודית בנושא בריאות הנפש בשל השלכות הבידוד הממושך, המשבר הכלכלי ותקופת אי הוודאות, פתיחה מדודה ומבוקרת של המכונים הפרה-רפואיים החיוניים לרווחתם של ילדים בחינוך המיוחד, מתן טיפולים ייחודים לנשים (הריון, טיפולי פוריות, הפסקות הריון, מחלות ייחודיות לנשים).

___________________________________________________________________________
בין המומחיות שכתבו את הדו"ח: מיכל כהן מנכ"לית קרן רש"י ומנכ"לית משרד החינוך בעבר, פרופ' אירית בן אהרון מנהלת המערך האונקולוגי בבית החולים רמב"ם, דורית סוקולוב מנהלת השקעות בכירה בקרן אמון, טל אוחנה, ראש מועצה מקומית ירוחם,  פרופ' יונינה אלדר, פרופ' להנדסת חשמל במכון ויצמן למדע וראש המרכז להנדסה ביורפואית, סימה שיין, לשעבר ראש חטיבת המחקר ב"מוסד" וכיום חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחיות נוספות מתחומי התקשורת, הכלכלה וחברה, פרופ' מיכל קרומר נבו, פרופ' מן המניין, מומחית לחקר נשים החיות בעוני ומפתח תכניות רווחה ליציאה ממצבי עוני , אריג' סרחאן, מהנדסת מג'ד אל כרום , דורית סוקולוב, מנהלת השקעות בכירה, קרן אמון  ועוד.